ויוסף אברהם רכח

מעשה אומן כיון שאין האות כלו חסר ועוד דבמקום שגורר רישומו ניכר מקום הגרירה והמתקנו אין בו מעשה אומן בתיקונו ולכן נראה שמותר לתקן חק תוכות אף בח"ה וכן נמי יש להביא ראיה ממה שכתב הרב פנים מאירות סי' ס"ו בתוך התשובה בס"ת שנמצא בו אות אחת יתירה אם מותר למחוק אותה והשיב דמותר והביא ראיה מההיא דסי' תקמ"ד דבורות ומעיינות של רבים שנפל בהם עפר מותר לתקנם אפילו אין רבים צריכין להם עתה כיון שאינו עושה מעשה אומן מינה נשמע דאף דהוי מלאכה גמורה כיון שאינו מעשה אומן מותר א"כ במחיקת האות אף שהיא מלאכה גמורה כיון שאינה מעשה אומן מותר עי"ש. א"כ גם בנ"ד גבי חק תוכות שאין צריך לגרור כל האות כלו אלא כנף ממנו לגררו ובמקום שקולף רישומו ניכר וכל אדם יכול לתקנו ואינו מעשה אומן מותר לתקנו אלא שהראיה שהביא הרב פנים מאירות איני מכיר דמדבריו אלה נראה דכל דבר שאינו מעשה אומן מותר לתקנו ואפילו שאינו צורך המועד והרואה יראה להרא"ש ז"ל שכתב הטעם דגבי בורות ומעיינות אע"פי שהוא טורח גדול ובפרהסיא וכיון מלאכתו במועד אעפ"כ שרי לפי שצרכי רבים אין לגמרם אלא בשעה שהם בטלים ומתחברים כולם ואם לא יעשו עכשיו לא יעשו לעולם וכ"כ מרן ז"ל בש"ע וא"כ מנ"ל ללמוד שבכל מקום שאינו מעשה אומן מותר לעשות במועד כי דוקא בורות ומעיינות שאם לא יעשו עכשיו לא יעשו לעולם אבל לא בכל מקום הדבר כן דאלת"ה הי"ל למרן לומר סתם כל דבר שאינו מעשה אומן מותר לעשות במועד ויותר יפה לו להביא ראיה שהביא הרב החבי"ב ממה שלא אסרו הפוסקים אלא כתב אשורית שהוא מעשה אומן אבל כתב שלנו מעשה הדיוט הוא ושרי

וראיתי להרב מחצית השקל שהביא דברי הרב החבי"ב הנז' בשיירי א"ח גבי שירטוט ונסתפק בדעת הרב החבי"ב אם הוא חולק על דברי המג"א שהתיר עשיית הדיו והקולמוס או ס"ל דשרטוט גרע מדיו וקולמוס עי"ש. ולפקד"ן דודאי השירטוט גרע מדיו וקולמוס ובדיו וקולמוס אף הרב החבי"ב מודה שמותר דאי אפשר בלא"ה ובמה יכתוב ועיקר הכתיבה הכשירו וה"ה כל מה שצריך לה אבל השירטוט אינו צריך כ"כ שהרי כתב שם הרב החבי"ב דמן הדין אין צריך לשרטט כ"א דוקא שיטה העליונה ושאר שירטוט