ויוסף אברהם רכה

לא יגיה אותו לא יוכל ללמוד בו והוי דבר האבד עי"ש ונראה דקרי ליה דבר האבד שאבד ממנו עסק התורה כיון שאינו יכול ללמוד בספר מוטעה כמ"ש המג"א וא"כ מזה נראה דאפילו לא יש עליו חיוב ללמוד ביום זה דוקא אלא שמאבד ממנו עסק התורה שבשביל כן ניתנו שבתות וימים טובים לישראל מיקרי דבר האבד ובשביל עסק תורה זה מותר להגיה הספר אפילו בח"ה א"כ נראה דגם בנדון דידן שיש להם שני ספרים אחד ישן ושחור ואחד לבן וצריך הגה ואם ילמדו בישן מאבדים מהם מצות זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות ולכ"ן שמותר להגיהו שלא יאבד ממנו מצוה כמו שהתרנו להגיהו כדי שלא יאבד ממנו מאי דאמור רבנן לא ניתנו שבתות וי"ט וכו'

ועפ"ז יש לישב מה שהקשה הרב מאמר מרדכי על דברי הט"ז במ"ש מרן וכן בספר מקרא וגמרא שצריך לקרות בהם דמילת וצריך לפי דברי הט"ז אינו מתיישב דהו"ל לומר שקורא בהם במועד ולפי האמור א"ש דמה שאמר שצריך לפי שרוצה לקיים מאי דאמור רבנן לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה א"נ אמר שצריך הכוונה על הפסוקים ומאמרי רז"ל שקבעום בתפילה וצריך לאומרם בכל יום בתפילה

ועמ"ש בה' י"ט פ"ז הי"ג ואם אין לו מה יאכל כותב ומוכר לאחרים כדי פרנסתו כתב שם מרן בכ"מ שטעמו מפני שהוא סובר שאין מניחין תפלין בח"ה דבכלל י"ט הוא וא"כ אין להתיר בכתיבת תפלין יותר משאר מלאכות וראיתי להרב מרכבת המשנה וחזר ושנאו ביד אהרן א"ח סי' ל"א שהקשה כי דברי מרן סתראי נינהו שהרי מצינו לו בה' תפלין פ"ד ה"י שכתב שם שדעת הרמב"ם שסובר שמניחין תפלין בח"ה מדכתב כותב אדם תפלין ומזוזות לעצמו. וראיתי להרב מעשה רוקח בחי' על הרמב"ם לתרץ קושיא זו והוא דמ"ש מרן וכן נראה מדברי הרמב"ם בה' י"ט הכוונה עמ"ש בתחילה ואין מניחין תפלין בח"ה והכריח זה ממ"ש ומנהג העולם היה להניח תפלין בח"ה והול"ל וכן היה מנהג העולם עי"ש והרואה יראה כמה הוא מהדוחק פי' זה ולא ניתן ליכתב דמלבד דלפי דבריו הו"ל לומר זה לעיל כשהזכיר דבכלל י"ט הוא ואין מניחין בהם תפלין הו"ל לסיים שם וכן נראה מדברי הרמב"ם וכו' ולמה לו להפך הדברים ועוד דבה' י"ט עיקר ראייתו ממ"ש ואם אין לו מה