ויוסף אברהם רכב

אם בחול המועד מותר להגיהו מן הדיבוקים והפירודים ואת"ל שמותר לעשות ככה בדיבוקים והפירודים יש להסתפק אם מותר לתקן אותיות שנדבקו ונעשו חק תוכות ואת"ל שמותר אם זה דוקא ברגל האל"ף או הה"א וקו"ף שנדבקו אבל אם האות כלו נמחק וצריך לכתוב אחר במקומו אם מותר לעשות כן בח"ה ואת"ל שאסור לפי שיש להם ס"ת אחר ואין זה צורך המועד אכן יש להסתפק אם אותו ספר האחר שיש להם והוא כשר אלא שהוא ישן ושחור וספר זה הוא חדש ולבן אם יכולין לתקן במועד החדש הן מצד שאמרו ז"ל זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות ואין זה נוי וכבוד לס"ת שביום שמחת יום טוב יוציאו ס"ת ישן ועוד כי ספר זה מוציאין אותו ספר שני והיום שנפסל החדש צריכים לכרוך ממקום למקום והוי טורח צבור א"כ אם נימא משני טעמים אלו יתקנו החדש או לא ויבוא שכמ"ה

תשובה לענין אם מותר לתקן הדיבוקים והפירודים כבר נשאל על זה הרב החבי"ב בשיירי א"ח סי' תקמ"ה הגהב"י אות ד' וז"ל נשאלתי אם מותר לתקן הדיבוקים בס"ת שעתיד לינתן בז' של פסח אם יכולין לתקנו בחול המועד והשיב דמה שאמרו ואפילו להגיה אות אחת אסור בח"ה היינו שחסר אות אחת וצריך מעשה אומן לתקנו אבל לתקן הדיבוקים מותר וכן בדין ממה שלא אסרו הפוסקים אלא כתב אשורית שהוא מעשה אומן אבל כתב שלנו מעשה הדיוט הוא ושרי ולכן גרירת דבוק לא גרע מכתיבה שלנו ומטעם זה נראה שאפילו חסר אות אחת שלימה ורישומה ניכר שמותר להעביר הקולמוס עליה עי"ש ומדבריו אלה נרא' שהפירודים לא נשאל עליהם כלל כי פשוט הוא לו שמותר וכ"ש בס"ת שלנו שהדיו מבהיק ועל הרוב ימצא בהם פירודים ואם אנו אוסרים אותם כמעט שלא ימצא לצבור אחד כשר לקרות בו והרמב"ם נתן טעם למה שאמרו ז"ל ואין מגיהין אות אחת בס"ת מפני שאינו צורך המועד וטוה אדם ציצית לבגדו ותפלין ומזוזה לעצמו וכתב הרב המגיד משם הרא"ה דכשם שמותר לכתוב תפלין ומזוזות לעצמו כך מותר להגיה בס"ת לצורך מצוה ומשנתינו אינו אלא בעושה לאחרים וה"ה חלק עליו דאיכא למימר דכיון דכתיבת ספרים אסורה במועד אפילו לעצמו שהרי לא התירו בברייתא אלא תפלין ומזוזות והטעם מפני שא"א לעשות ס"ת בח"ה או מטעם אחר אף הגהתו אסור