ויוסף אברהם כב

כיון שלא מסר אותם בידה או ביד אמה אפשר שכוונתו שרוצה לקנותם ועדין לא קנה אותם והראיה שלא מסר אותם בידה ומשו"ה כתב דבעינן תרתי נתן אותם בידה וגם א"ל הרי אלו לנדונייתיך והא בלא הא לא סגי ונראה דלזה כתב בח"ג סי' ג' על ראובן ששידך את בתו ונדר לה לתת בנדונייתה סך כ"וך והכין אותם לשמה ונפטר קודם נישואי בתו אם הבעלי חובות הקודמים והמאוחרים יגבו. מאותן חפצים שהכין לבתו והשיב אם הבעלי חובות שקדמו לשידוכין כתב להם מקרקעי אגב מטלטלי דקנה ודי יקנה ומכר או משכן מטלטלים אח"ך היה גובה כד"ת מן המטלטלים וכ"ש אם נתן המטלטלים המשועבדים אגב כמו בנ"ד שמוציאין מיד המקבל עי"ש הרי להדיא דלא זיכה לבע"ח אלא משום שכתוב בשטר דקניתי ודי אקנה הא לאו הכי היתה זוכה במה שהכין לה דאלת"ה א"כ אפילו לא כתוב בשטר דקנאי ודאקנה קנה כיון שלא זכתה בהם בהזמנה בעלמא

והרב החבי"ב בח"מ סי' ס' הגהב"י אות כ"ג אחר שהביא לנו א דברי המבי"ט הנז' כתב והרב מהר"י אדרבי בש"ות סי' ק"ט שנשאל על ראובן שהיה לו בת ושדכה והזמין לה כלים לנדונייתה והלכה הבת ונשאת שלא מדעת אביה אם זכתה באותן כלים שהזמין לה אביה והשיב שלא זכתה ומתוך דבריו שם מוכח דכל עוד שלא נשאת לא זכתה בכלום איברא שנדון הרב ז"ל כשאביו קיים אבל הראנ"ח בתשו' כ"י כתב דבגדי הנדוניא שיחד האב לבתו אין בע"ח גובה מהם אע"פי שלא לבשתם עכ"ל. ולכאורה יש לדקדק בדברי הרב החבי"ב במ"ש ומהרי"א כתב וכו' נראה דר"ל דמהרי"א פליג על דברי המבי"ט אבל מהראנ"ח אזיל ומודה לדברי המבי"ט והרואה יראה דלא דמי נדון המבי"ט לדברי מהרי"א דבנדון המבי"ט דוקא זוכה אילו לא כתב דקנאי ודאקנה לפי שנדר לה לתת כ"וך בעת השידוכין ואחר זה עשה מעשה ג"כ שהזמין והכין אותם לשמה דכיון שנדר לה וחייב עצמו משו"ה אי לאו דכתב לבע"ח דקנאי ודאקנה היתה זוכה משא"כ בההיא דמהרי"א. שו"ר למהרי"א עצמו שהביא ראיה לדבריו ממ"ש הריב"ש סי' קכ"ט ששם נדונו היה באיש שנדר לבתו וחייב עצמו ואפ"ה כתב שם הרב שלא זכתה הבת וא"כ נראה דכל אפייא שוים דכל שלא נישאת לא זכתה במה שהזמין לה אלא שלפ"ז קשה במה שכתב הרב החבי"ב איברא שנדון הרב היה כשאביה קיים דנראה מדבריו דדוקא היכא כשהאב קיים יכול לחזור בו אבל