ויוסף אברהם ריט

יש כחוט השערה אבל להקל בספיקו אם מחובר אם לאו בזה לא נקל כ"כ

ועדין יש לומר בנ"ד מלבד טעם הראשון שהמים בחזרתן הם מחוברין עוד בה כי כבר כתבנו שיש כמה חוטין נמשכין מהנעורא עד הנהר וחוטין אלו באים מהכלים שבתוכה ונופלין בתחילת השפיכה על שפת הסילון ומהם יורדין להסילון ומהם יורד ונעשה חוט ועד שתתחיל לירד באה שפיכה אחריה ותמיד הם מחוברין לנהר וכבר פסק מרן שהחוטין מצטרפין לשפ"ה וכ"ת שענין הנעורא מרן ז"ל עליה הוא דן לפסול ואם יש חיבור באלו החוטין אמאי לא הכשיר מרן ועוד שכתב באב"ד שבקושטא אע"פי שיש להם נעורא עכ"ז טרחו ותיקנו המקואות מימי גשמים ואם יש להם כנ"ז למה ציערו עצמם. אכן לפקד"ן דבעיר גדולה כזו שיש בה ריבוי עם מדקדקין על עצמם ועושים תחבולות שלא יאבדו טיפה אחת משא"כ בנ"ד שהיא עיר קטנה והמים נשפכין על פני חוצות וחוזרין לנהר ומהם נבלעים בארץ. וראיתי למהר"ם בן חביב ז"ל שכתב עוד שם דלדעת מרן בכונס משקה אינו מועיל אלא בנקב המטהרו או כשפ"ה ואם כוונתו לומר דהכלים נקובים בנקבים רבים דמצטרפין כשפ"ה וע"י הנקבים מחוברין לנהר זה ההיתר נכון הוא גם לדעת מרן בב"י וכמ"ש לעיל משם ר' פרץ והכלבו עי"ש בד"ק. מדבריו אלה נראה דאם יש נקבים בכלי הנעורא דמצטרפין כשפ"ה וא"כ גם אם ירדו חוטין על הסילון ונחלקו ונעשו חוטין מצטרפין לשפ"ה וכ"ת שאני הכא דהם יורדין בזקיפה כעמוד והם בזקיפה וכבר כתב מרן משם הריב"ש שמעולם לא שמענו שיהא הניצוק חיבור למקוה אכן נר' שכנ"ד כבר כתב מרן שגבי שאובה שהמשיכוה אפילו הוא קטפרס כשר לפי שהיא מדרבנן ובמשנה שנינו יחד הניצוק והקטפרס אינן חיבור ואף שהתוס' בגיטין שם חלקו בין ניצוק לקטפרס והניצוק גרוע מהקטפרס מ"מ לא מצינו חילוק זה בפוסקים גבי שאובה מדרבנן ואפשר לומר כי מרן ס"ל דחוטין מים אלו הם באים מהכלים של הנעורא ולא נחלקו

ויש מי שרצה לפסול בנ"ד אפי' שתאמר שהמים חוזרין ומתערבין עם הנהר מההיא שכתב הרמב"ם בפ"ח מה' מקואות ה"ח וז"ל ג' גומות שבנחל התחתונה והעליונה של כ' סאה והאמצעית של מ' סאה ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל אע"פי שהוא נכנס