ויוסף אברהם ריח

הנעורא יש במקוה מ' סאה ואין ריעותא רק מצד הכלים הקבועים בגלגל וכיון שהם נקובים בכונס משקה סגי עי"ש. מדברי מהריט"ץ אלו ומדברי מהר"ם ן' חביב שהעתיק והסכים לדעתו נראה דסברי בדעת מרן עצמו דכל שיש במקוה מ' סאה והמים מחוברין בכונס משקה יספיק והוי חיבור ולא חיישינן לההיא דהניצוק והקטפרס אכן עם כל זה לא יעלה לנו מזור לנדון דידן אחר שזכינו לאורו של מרן ונדפסו ש"ות שלו הנקרא אבקת רוכל ושם ראינו במקוה של חמא שאפילו המקוה היה בו מ' סאה והכלים נקובים בכונס משקה עם כל זה פסל המקוה ההוא. ועוד יש לי לתמוה על דברי מהריט"ץ ומהר"ם ן' חביב הנז' דאם איתא דמרן מודה היכא דיש מקוה שלם למטה א"כ כשתמה על האגור ז"ל שהתיר וכתב עליו הפלא ופלא הול"ל דהאגור לא התיר אלא כשיש מקוה שלם למטה ועוד דמרן בב"י דחה לההיא דהגלגל מדברי התוס' שכתבו דהניצוק אינו חיבור ועוד מדברי הריב"ש שכתב שמעולם לא שמענו שיהא הניצוק חיבור וא"כ מאי נפקא מינה אם המקוה יש בו מ' סאה הא אפי' יש בו מ' סאה לא הותר אלא ע"י חיבורו בנהר ע"י ניצוק וה ניצוק אינו חיבור: ז

אכן עדין לא זכיתי להבין דברי מרן במה שאסר המקוה של חמא אפילו שיש בהם בכלים נקב בכונס משקה והרי הוא עצמו בסעיף ג"ן כתב דהא דבעינן נקב כשפ"ה היינו דוקא להכשיר מקוה חסר מן השלם אבל להכשיר מקוה שאוב ממקוה שאינו שאוב אע"פי שאינו משיקו אלא כחוט השערה כשר לפי ששאוב אינו פסול אלא מדבריהם והם הקילו בו ע"כ. וא"כ קשה איך פסק גבי נעורא שהם מים שאובים שנמשכו שאפילו הם מחוברין לנהר ע"י כונס משקה שאוב מקרי והרי בשאובים שהם מדבריהם הקילו ואם נאמר דזה דוקא כשמחברם והם סמוכים זה לזה אבל הנעורא היא קטפרס זה אינו שהרי הוא עצמו כתב בכ"מ משם ר"ש דאפילו יהיה הסילון קטפרס כשר. ואפשר לומר לדעת מרן משום דס"ל דלא באו עדים והעידו שהכלים הם נקובים בכונס משקה שראו בפניהם בציווי ישראל שיעשו כך אלא אמרו לו בתורה שבע"פ הם נקובים בכונס משקה ואפשר שאינם נקובים או שאיזה פעם שינו מהם איזה כלים וכבר כתב מרן בסעיף נ"ב ספק אם יש בו כשפ"ה ספק אין בו ספיקו טמא משום דספיקא דאורייתא לחומרא וא"ת שהיא שאובה שהיא מדרבנן הוי לקולא ונראה לומר דספק זה די לנו אם נאמר בודאי