ויוסף אברהם ריג

וכן ראיתי למהרימ"ט בי"ד סי' י"ז שנשאל גם הוא על ענין הנעו"רא אשר בעיר חמא ובעוברו שם במתא הנז' שאל את פי הארץ ההיא אם נעשה הדבר הזה בהוראת חכם ונמצא ביד אחד מגדוליהם פסק דין אחד ממהר"י צייאח להכשיר ועליו חתום מר אביו המבי"ט ז"ל לקיים דברי מהרי"ץ הנז' וכתב כמדומה שהיה מי שמערער בדבר על מנהג הקדום שהיה ביניהם ובא לקיים מנהגם לומר שנכון עשו וכתב שם בתחילת דבריו שהיו הכלים נקובים בכונס משקה ובסוף דבריו סיים ויש לדון במקואות שבארצכם. ושבחמא להכשיר למעשה אע"פי שאין הכלים כמו שבחמא דכל שיש מי המקוה מכונסים ע"י שאיבה ומשיכה כשרים וטעמא משום דלטהר מקוה שאובין שלא ע"י השקה כל דהו סגי כדתנן בפ"ו דמקואות ופסקה הרמב"ם בפ"ח מטהרין את המקואות וכו' וסיים בסוף דבריו הילכך שאובין אלו שהמשיכום למקוה השקה כל דהו סגי ואפי' ע"י קטפרס סגי ומהני עי"ש. ויש להבין דהא אפילו לפי דבריו צריך עכ"פ השקה כל דהו לפחות כחוט השערה וכאן לא יש השקה כלל ואי משום דהכלים נקובים בכונס משקה הרי כתב להדיא ויש להכשיר אע"פי שאין הכלים כמו שהם בחמא ובודאי דהכוונה דאין בהם בכונס משקה כמו שכת' בתחילה ואופן אחר לא כתב ואיך יוכשרו כלים הללו. אכן נראה דכוונתו דכיון שהם שאובה שהמשיכוה ובחוט דק שיורד מן הסילון אל הנהר יספיק והרבה חוטין נמשכין מהם אל הנהר והוא מ"ש לעיל שהמים צפין מכאן ומכאן

עוד נראה לומר שבנ"ד אפילו שהחיבור ע"י ניצוק וקטפרס יוכשר והוי חיבור והוא ממ"ש המרדכי בפ"ב דשבועות משם ר"ת בפ"ב דגיטין והביאו מרן בב"י סי' ר"א דהא דתנן הניצוק והקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה היינו דוקא מי גשמים שהן עתידין לפסוק אבל מי נהר שאין עתידין לפסוק הוי חיבור טופח להטפיח ע"כ. וא"כ בנ"ד שהם מי נהר שאין עתידין לפסוק הוי חיבור אפילו טופח להטפיח ואפי' בניצוק וקטפרס. וכן ראיתי למהרי"ט שם שנסתפק בענין הנעו"רא שהיא קטפרס ואיכא מ"ד דקטפרס לא הוי חיבור לענין מקואות ואח"ך הביא ראיה מדברי הרוקח דכתב דמ"מ הוי חיבור היכא דתמיד עולין המים מן הנהר ויורדין לאריתא וכתב עליו מהרי"ט דסברא זו לא נפלאת היא ולא רחוקה והמרדכי עצמו כתבה משם ר"ת שכן כתב דהא דתנן הניצוק