ויוסף אברהם ריב

למקוה והביא דבריו מרן בב"י ס"סי ר"א וא"כ איך יהיו מוכשרים שאובים אלו שהם ניצוק וקטפרס. ונר' שמים אלו שהם שאובים והם מדרבנן באנו למ"ש לעיל משם הרמב"ם ופסקו מרן בסעיף ג"ן שהבא להכשיר מקוה שאוב ממקוה שלם שאינו שאוב אע"פי שאין משיקו אלא כחוט השערה כשר וכתב ר"ש דבשאובה הקילו ושמא מטעם זה לא חיישינן בסילון ואפי' יהיה קטפרס כמש"ל. ונר' דגם אם יהיה ניצוק נמי לא חיישינן דבמשנה פ"ח דטהרות שניהם יחדיו שנינו וכמו ששאובה מוכשרת בקטפרס גם מוכשרת בניצוק וכן נר' שהוא דעת הריב"ש שם בסי' רצ"ב וז"ל וה"נ אמרינן גבי השקה דשאובה מטהרין העליון מן התחתון וכו' אלא שהקלו בשאובה משום דשאובה דרבנן וכ"כ בסמ"ג עשין רמ"ח שהחמיר בעירוב מקואות יותר מהשקה בטופח ע"מ להטפיח אבל להחמיר בהשק' יותר מעירוב מקואות בניצוק וקטפרס זה לא מצאתי בשום חידושין לא להרמב"ן ולא לרשב"א ולא לרמ"ה ולא בשום חיבור אחר עי"ש. ונראה דהן הם דברי ר"ש שהביא מרן בכ"מ שכתב דבשאובה הקילו ולא חיישינן בסילון אפילו יהיה קטפרס. אכן צריכין אנו להבין את דבריו במ"ש אבל להחמיר בהשקה יותר מעירוב מקואות בניצוק וקטפרס זה לא מצאתי דאיך אפשר להיות שיחמירו בניצוק וקטפרס גבי השקה יותר מעירוב מקואות ועוד דנראה מזה דבעירוב מקואות לא החמירו בניצוק וקטפרס וזה אינו אמת דגבי עירוב מקואות החמירו בניצוק וקטפרס ולכן נראה דצריך להגיה כ' במקום מ' של מעירוב וצ"ל אבל להחמיר יותר כעירוב מקואות בניצוק וקטפרס זה לא מצאנו והכוונה דלהחמיר גבי השקה עם שאובה יותר כמו בעירוב מקואות בניצוק וקטפרס שאמרו גבי ניצוק וקטפרס שאינם חיבור לענין עירוב מקואות אם נאמר ג"כ גבי השקה זה לא שמענו ואדרבה נמצא בר"ש דגבי השקה לא חיישינן אם הוא קטפרס. ולפי האמור יש לתמוה על מרן בב"י ס"סי ר"א שנסתייע מדברי הריב"ש שכתב שמעולם לא שמענו שהניצוק יהיה חיבור ונסתייע מזה על ענין הנעו"רא שהכלים נקובים בכונס משקה והרואה יראה דהריב"ש לא דיבר אלא דוקא לענין עירוב מקואות שהאחד הוא פסול מדאורייתא אבל לענין השקה עם שאובה שהיא דרבנן אדרבה כתב בהיפך שאין מחמירין בהם בניצוק וקטפרס דבשאובה הקילו וגבי נעו"רא היא שאובה שהמשיכוה ובכי הא לא דיבר הריב"ש: