ויוסף אברהם ריא

מחוברין עם מי המקוה ומכשירין מי השוקת שהם עליונין עם מי המקוה שהם תחתונים שהם מקוה שלם א"כ גם בנ"ד כיון שהמים הם מחוברין עם מי הנהר אפילו שהם טובלין במקוה העליון שהוא שאוב כיון שלמטה יש נהר והמים השאובין הם מחוברין בו כשר המקוה ההוא כיון שהם מחוברין כשפ"ה ועוד דבנ"ד אפילו שאין בהם כשפ"ה אלא כחוט השערה יספיק וכמ"ש לעיל משם הרמב"ם ופסקו מרן בי"ד סי' ר"א סנ"ג וז"ל הבא להכשיר מקוה שאוב ממקוה שלם שאינו שאוב אע"פי שאין משיקו אלא כשערה כשר ואע"פי שאין מי ההשקה רואין פני האויר ואף שמור"ם סיים שם ודוקא בפיסול שאובה שהיא מדרבנן אבל בפיסול דאורייתא בעינן כשפ"ה ואפילו בפיסול שאובה יש חולקין וכן ראוי להורות וכתב הש"ך בס"ק קי"ז דלטעמייהו אזלי דס"ל לעיל ס"ג כולו שאוב פסול דאורייתא וכו' עי"ש. מדבריו אלה נראה דדוקא היש חולקין ס"ל דשאובה כולה פסולה מדאורייתא אבל לדעת מרן סבירא ליה כולו שאוב דרבנן ומן התורה כולו שאוב כשר וא"כ אין לנו לחוש לדברי מור"ם שאחר שהביא היש חולקין וכ' וכן ראוי להורות יען שאנו קבלנו סברת מרן דסבר דשאובה דרבנן ואף את"ל דיש לנו לחוש בחומרות מור"ם שבי"ד מ"מ בנ"ד שהיא שאובה שהמשיכוה כולה אף הם יודו שהיא מדרבנן שהרי רב דימי ס"ל שאובה שהמשיכוה כולה כשרה ואין לנו לחלוק על רב דימי מן הקצה אל הקצה שהוא אומר שאובה. שהמשיכוה כולה כשרה והם יהיו חולקין שהיא פסולה מדאורייתא ולפחות יהיו חולקין עליו שהם פסולים מדרבנן ובלאו הכי אין אנו צריכין לכל זה כי כבר כתבנו שבנ"ד שהמים מתערבין בחזרתן עם הנהר כשפ"ה אפילו שתאמר שהשאובה כולה פסולה מדאורייתא הם מתכשרין כשפ"ה

ומעתה נבוא אל הספק השני במה שהעין רואה שנמשכין מלמעלה למטה כמה חוטין אם חוטין אלו מצטרפין לשפ"ה והנה מצינו למרן בסעיף נ"ב שם שכתב אם יש נקבים דקים הרבה מצטרפין לשפ"ה אם המקוה האחד שלם והשני חסר אבל אם שניהם חסרים אין הנקבים דקים מצטרפין לשפ"ה וא"כ כ"ש בנ"ד שאחד שלם אלא שהוא שאוב ואחד כשר הוא הנהר שמצטרפין לשפ"ה אכן עדין יש להסתפק בנ"ד שהמים הם ניצוק וקטפרס ומצינו להריב"ש סי' רצ"ב שכתב שמעולם לא שמענו שיהיה ניצוק חיבור