ויוסף אברהם רד

בדברי הרי"ף יראה להפך הן קדם דבתחילה הרי"ף ז"ל לא נשאל אלא בנדון שכבר מכר לכן ובא ן' המיצר לסלקו ואם איקא כמו שכתב הרב פני אהרן דאפילו מכר לן' מיצר הבן מסלקו א"כ הו"ל להשיב להם דאפילו מכר לן' מיצר הבן מסלקו כ"ש היכא דמכר לבן עצמו ועוד הרי כבר כתב כי אין זו הדרך הטוב והישר להשאיר ביד בעליו הזוכים בו מצד אביהם או לתתו לזולתו ולהוציאו ממנו עי"ש. הרי דלא הוקשה לו הדבר אלא לפי שרצוני להוציא הבן ולהכניס זרים אבל אם כבר זכו הזרים במקחן ובא הבן להוציא מידם בזה לא מצינו שדיבר מאומה ואין זה קושי כ"כ בענין דעכ"פ קנה כדין והאב לא נתן ידיעה לכן ודאי שידע שאין רצונו לקנות וא"כ עכשיו שנתחרט אחר שכבר זכו במקחן אין לו לבן להוציאן ועוד דמה לו להביא השאלה בלשון זה הו"ל לומר בקיצור נמרץ הבן קודם לן' מיצר סתם ואפילו שהמצרן קדם וקנה הבן מסלקו דאל"ה יציבא בארעא וכו'

ואיך שיהיה לפי דברי הרב פני אהרן דבר זה במחלוקת הוא שנוי דלפי דברי הגהות מיימו' והראנ"ח אין לבן שום זכות לטעון נגד ן' המיצר כי ודאי ן' המיצר קודם ולפי דברי הרב פני אהרן בדעת הרי"ף כי הבן קודם לן' מיצר ואפילו קדם ן' המיצר וקנה הבן יכול לסלקו וכ"ש לגבי אחר וכיון שהדבר במחלוקת הוא שנוי נראה דזכה הלוקח אפילו אינו ן' מיצר אלא הוא איש זר זכה במקחו שהרי מצינו למרן ז"ל בב"י סי' קע"ה מחו' ל' שכתב וז"ל ולענין הדין נראה דכיון דקי"ל דלוקח הוי מוחזק ועל המצרן להביא ראיה וכמ"ש למעלה בשם הרמב"ם והרא"ש והעיטור גבי קנאה הלוקח במנה ושוה מאתים כל היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא דיינינן ביה קולא ללוקח דכיון דהוא מוחזק אמר דילמא כי האי פוסק או כהאי פוס' קי"ל ועל המצרן להביא ראיה דקי"ל כאידך מ"ד מיהו הני מילי היכא שקנה כבר והמצרן בא לסלקו אבל אי לא קנה אלא שרוצה לקנות והמצרן מעכב על ידו נראה לי שאומרים לו למוכר שימכור לן' מיצר עי"ש. וא"כ בנ"ד שכבר קנה והחזיק והלוקח הוא מוחזק והבן ספק אם יקרא מצרן יכול הלוקח לומר קי"ל כהג"מ כי אין הבן נקרא ן' מיצר כלל אבל אה"נ אם שניהם עומדין לפנינו הבן ן' המיצר הבן קודם וכמ"ש הרב מגן שאול והפ"א והרב בני יצחק הנז':