ויוסף אברהם ר

ויש לדקדק כן מדברי הרמב"ם שבפ"ג מה' שלוחין שכתב מי שהיתה לו קרקע תחת יד אחד או מטלטלין פקדון ורצה לעשות שליח לדון עם זה ולהוציא קרקע או הפקדון מתחת ידו הרי זה כותב לו הרשאה וצריך לקנות מידו שהרשהו ואומר לו דון וזכי והוצא לעצמך וכיוצא בעניינים אלו ובה' ז' כתב מי שהיו לו מעות פקדון אצל אחד ורצה להרשות שליח להביאן אין הקנין מועיל בזה שאין מטבע נקנה בחליפין אלא כיצד הוא עושה נותן לו קרקע כל שהוא ומקנה לו המעות על גבה וכו' עי"ש. הנה מדבריו אלה משמע דדון וזכי אשר תקנו נהרדעי לא תיקנו אלא גבי פקדון מטלטלין אבל פקדון מעות בהקנאה על גבי קרקע יספיק דאי גם גבי מעות צריך לדון וזכי א"כ אמאי חלקן לשתי בבות והו"ל לרבינו לעיל בה"א כשאמר וצריך לקנות מידו שהרשהו יאמר שם ואם הוא פקדון מעות יקנה אותם על גבי קרקע ויסיים וצריך לכתוב דון וכו' דהוה משמע דדון וכו' קאי גם על המעות אלא ודאי נראה דקנין אג"ק שהוא קנין חשוב מועיל בלא זכי וממילא משמע דגם גבי מטלטלין אם הקנה אותם אג"ק הוא קנין חשוב ואין צריך לזכי ומה שכותבין עכשיו אג"ק ודון וזכי לשופרא דשטרא אבל אה"נ דדון וזכי לחוד יספיק או אג"ק במטלטלין לחוד יספיק וכן ראיתי להרב אורים ותומים שתירץ לדברי הטור שדילג מילת זכי מה שהקשה עליו רש"ל וז"ל ול"ן דודאי לשיטת הרמב"ם דצריך להקנות לו בקנין המועיל לגמרי ודאי דאין צריך לזכי דמה צורך לזכי יותר ממה שהקנה לו בקנין המועיל ולכך הטור בהעתקו דברי הרמב"ם השמיט זכי אבל למסקנא כשיטת הרמ"ה דנראה מדבריו דאין צריך קנין המועיל ואפילו למטבע וסגי בק"ס ובודאי בעי זכי דהא גוף הקנין לית ביה זכיה וע"ז סובב תשובת הרי"ף הנז' עי"ש. הרי נראה מדבריו להדיא דכיון דקנו מניה בקנין המועיל אין צריך לזכי אלא שלא זכיתי להבין את דבריו דהא מדבריו נראה דכל שהקנה לו בקנין המועיל ומסתמא משמע דכל אחד כדיניה אם מטלטלין בק"ס ואם מעות אג"ק וקשה שהרי הרמב"ם בתחילת הפרק כתב שאפילו הקנה בק"ס שהוא מועיל לגבי מטלטלין עכ"ז כתב שצריך לומר לו ג"כ דון וזכי וכו' ומה זה שכתב דאם הקנה לו בקנין המועיל שאין צריך לזכי ועוד דלדבריו דלפי שיש קנין המועיל אין צריך לזכי א"כ היה לו להטור למחוק הכל גם דון ואפיק לנפשך כיון שיש קנין המועיל: