ויוסף אברהם קצח

דשליח שויה ויכול לבטל השליחות וכן ראיתי להרב החבי"ב בתשו' ח"א סי' ע"ז שכתב דמדברי הטור נראה שאם הקנה לו המעות אג"ק שלו הוא לגמרי. ותימה מה בצע שנכתוב דבר שחב למרשה ועוד ק' דבהרשאות שלנו כתיב שני דברים דסתרי אהדדי אג"ק דבקנין זה המעות שלו הוא לגמרי וכתוב עוד כל מאי דמתענית וכו' ולכן אני אומר דלא כתבו הרבנים הנז' דאם כתוב בהם אג"ק דשלו הם לגמרי אלא בהרשאה שאין כתוב בה כל מאי דמתענית אבל אם כתוב בה כל מאי דמתענית אפילו שכתוב בה אג"ק אין יכול לעכבם לעצמו הרי דסבר לה כדברי מרן בבד"ה אלא שעדין קשה דא"כ למה כתב מרן ודלא כרבינו בע"הט הו"ל לחלק בדברי בע"הט עצמו בין אם כתב כל מאי דמתענית או לא כדברי הרב החבי"ב ואפשר דסבר מרן ז"ל דכל כי האי הו"ל לבאר ולא לסתום

והנה ע"פי דברי הדרישה שכתב דמה שנוהגין לכתוב אג"ק וגם זיל דון וכו' כדי לינצל מכל החששות חשש מיתה וגם שלא יחזיק בממון לעצמו בזה א"ש מ"ש הטור והרמ"ה כתב שא"צ להקנות בקנין אג"ק ומרן הוקשה לו דלמה כתב והרמ"ה כתב שהוא חולק וע"פי דברי הדרישה א"ש לפי שעיקר קנין אג"ק משום חשש מיתה ולחשש מיתה כבר כתב הרמ"ה עצמו לעיל דגבי הרשאה כיון דאוקמיה בדוכתיה כל זמן שאינו מבטלו במקומו עומד ואפילו מת התובע נפטר הנתבע להכי כתב והרמ"ה כתב שהוא חולק שחושש למיתה ולמה צריך לכתוב אג"ק ומרן בב"י גבי נמצאו ג' חילוקין כתב וז"ל כתב לו הרשאה כמשפטה אף אם ביטל השליחות כיון שלא ידע הנתבע ונאבד פטור ואם מת אע"פי שלא ידע הנתבע ונתן לו ונאבד חייב מעובדא דר"א וכו' הקנה לו אג"ק אפילו נתנם לו אחר שמת פטור ע"כ. ולא ידענו דעת עליון מה היא כוונתו אם רוצה לומר הקנה לו אג"ק היינו מלבד ההרשאה דדון וזכי וכו' או הקנה לו אג"ק לבד בלא דון וזכי וכו' והסמ"ע בס"ק ט' כתב לא ישיב לו דבר מטעם הנ"ל שמא ימות או יבטל השליחות וכ"כ הש"ך סקי"ו והנראה מדבריהם דדון וזכי לחוד הוציאנו מחשש מיתה וביטול וקשה שהרי מדברי מרן בב"י נראה להדיא דבהרשאה דדון וזכי לחוד לא יוציא מחשש מיתה וביטול ואם נאמר דכוונת הסמ"ע היא לומר דדון וזכי מוציאנו מחשש מיתה מלבד אג"ק הנז' בס"א קשה דכל כי האי הו"ל לבאר ועוד דלמה הטור ומרן הרחיקו אותם זה מזה