ויוסף אברהם קצז

שלו הוא אבל דברי מרן בב"י קאי על מי שהקנה לו בהקנאה גמורה ובהא שלו הוא לגמרי ועוד מה הוקשה לו ממה שנוהגין לכתוב בזמנינו הרשאה אג"ק דהא דנוהגין לכתוב אג"ק היינו בהרשאה ששם האגב קרקע אינו כלום אבל דברי מרן קאי על מי שמקנה בהקנאה גמורה אלא נראה דאין לחלק בהכי ועינינו הרואות דאף שכותב לו אג"ק אין כוונתו אלא לשליח בעלמא ונראה דאף הסמ"ע דכתב אפילו הקנה לו אג"ק אינו אלא שליח היינו משום דכותבין בשטר וכל מאי דמתענית לך מן דינא עלי ליהדר דמזה דייק רב אשי בש"ס דשליח שויה אבל אם הקנה לו אג"ק ולא כתב כל מאי דמתענית אפילו שכתב הקניתי ד"א קרקע ואגבן מניתיו והרשיתיו דמשמע דשליח שויה עכ"ז להקנאה גמורה איכוון וכן נמי אם כתב לו זיל דון וכו' להקנאה גמורה איכוון כדמשמע מדברי רב שרירא ז"ל ופסקו מרן דמה שכותבין וכל מאי דמתענית וכו' אינו אלא לט בת המרשה שלא יוכל להחזיק בהם וכ"ש אם הקנה לו אג"ק ולא כתב כל מאי דמתענית וכו' וכן נראה עוד מדברי מרן בבד"ה שכתב על דברי תשו' הרא"ש וז"ל ונראה מדבריו אלה דאע"ג דאקנינהו ניהליה אג"ק כיון דבלשון הרשאה כתב ליה כל מאי דמתענית וכו' אינם שלו וצריך ליתנו למרשה או ליורשיו ודלא כדברי רבינו שכתב שאם הקנה לו הממון אג"ק כבר זכה בו ע"כ משמע שאם לא כתב לו כן יכול להחזיק לעצמו אע"פי שעשה לו זיכוי בלשון הרשאה וגם נראה שהבין בלשון רבינו בע"הט דמ"ש אבל הקנה אג"ק שלו הוא לגמרי אפילו שהוא כתוב בלשון הרשאה דאינו מסירו מלשון הקנאה גמורה ועושה אותו שליח אלא דוקא לישנא כל מאי דמתענית וכו'

וע"פי דברי מרן שבבד"ה שכתבנו לעיל שכתב ודלא כדברי רבי' בע"הט שכתב דכיון דהקנה לו הממון אג"ק שלו הוא לגמרי דמשמע מדבריו אלה שהבין בדברי הטור דמ"ש הקנה לו אג"ק הוא כהרשאה שכתוב כה כל מאי דמתענית וכו' תו ל"ק מה שהקשה בב"י על דברי הטור מ"ש בשם הרמ"ה דגבי הרשאה כל זמן שאינו מבטלו במקומו עומד וכתב בב"י משמע לכאורה דקאי למאי דסמיך ליה הקנה לו הממון אג"ק וא"כ יש לתמוה דכיון שהקנה לו הממון א"כ הרי הוא שלו לגמרי וא"כ איך כתב כל זמן שאין מבטלו דמשמע שיכול לבטלו עי"ש. וע"פי דבריו שבבד"ה ל"ק דהכא מיירי דהקנה לו אג"ק בהרשאה דכתוב בה כל מאי דמתענית דמזה משמע