ויוסף אברהם קצו

דלתקנה א' שהקנה לו באג"ק יכול המורשה לעכבם לעצמו הא לא איריא דהא גם בתיקון נהרדעי כיון שכותב לו זיל דון וזכי יכול לעכבם לעצמו אילולי שכתב לו וכל מאי דמתענית וכו' כמ"ש הפוסקים ואפשר כי לזה סיים בדבריו וצ"ע ורצה לומר שאין נראה כן מדברי הפוסקים וכמו שהכריחו הדבר הב"ח והפ"וד גם מרן בסי"ב כתב דהא דקי"ל דשליח שווייה ה"מ כשלא הקנה לו אג"ק אבל הקנה לו אג"ק שלו הוא לגמרי והוא שלא תהיה מלוה שאינה נקנית באגב ולפי דברי הרב החבי"ב לא אפשר שום הרשאה בלתי שיהיה בה אג"ק והוא עצמו בתשו' ח"א סי' ע"ז כתב דלא כתבו הרבנים דאם כתוב בהרשאה אג"ק שהן שלו לגמרי אלא בהרשאה שאין כתוב בה כל מאי דמתענית וכו' אבל אם כתב בה כל מאי דמתענית וכו' אע"פי שכתוב בהם אג"ק אין המורשה יכול לעכבם לעצמו

וכתב מרן וה"מ דשליח שויה בשלא הקנה אג"ק ומשמע מדבריו דקנין אג"ק לא הקנה אבל דון וזכי כתב לו וק' דהא משמע מדברי הפוסקים דבדון וזכי קני קנין גמור ואין מבטל קנין זה כ"א במ"ש לו וכל מאי דמתענית לך מן דינא וא"כ הו"ל למרן לומר דה"מ בשלא הקנה לו אג"ק או לא א"ל דון וזכי אבל אם הקנה לו אג"ק או כתב לו דון וזכי יכול לעכבם לעצמו אם לא כתב וכל מאי דמתענית ומדברי מרן הללו נראה דאם הקנה לו אג"ק דשלו הוא היינו אפילו כתוב בלשון הרשאה אפ"ה שלו הוא דאל"כ הו"ל לומר ואפילו הקנה לו אג"ק ה"מ כשהוא בלשון הקנאה אבל אם כתוב בלשון הרשאה אפילו שהקנה לו בקנין אג"ק אין שלו הוא אלא ודאי נראה מדברי מרן דאין לחלק בהכי וזה נראה שהוא היפך הרב שארית יהודה וכן נראה ג"כ מדברי הסמ"ע שכתב בסי"ג עמ"ש מור"ם ואם ירצה המורשה להחזיק בהם אינו יכול וכתב הסמ"ע ואפילו בהקנה לו אג"ק וכנ"ל וכ"ש בזמנינו דנוהגים לכתוב בכל ההרשאות דהקנה לו אג"ק ואין דעת המרשה והמורשה רק להיות שליח בדבר דדינא הכי ע"כ. ואם איתא דמ"ש מרן אבל הקנה לו באג"ק שלו הוא לגמרי היינו דוקא בהקנאה גמורה אבל בהרשאה אפילו באג"ק אינה כלום א"כ למה לו להסמ"ע לומר וכנ"ל כנראה שהוא חולק על דברי מרן דהא דברי מור"ם בהגה קאי אמ"ש מרן גבי הרשאה שכתוב בה זיל דון וכו' ובהא אפילו הקנה לו אג"ק אין