ויוסף אברהם קצ

שכתב ואפיק לנפשך

עוד נראה להכשיר שטר זה ממה שכתוב בהרשאה שהקנה לו אג"ק אם יועיל זה במקום זכי ומצינו להרמב"ם פ"ג מהל' שלוחין שכתב מי שהיתה לו קרקע תחת יד אחד או מטלטלין פקדון ורצה לעשות שליח לדין עם זה ולהוציא הקרקע או הפקדון מתחת ידו הרי זה כותב לו הרשאה וצריך לקנות מידו שהרשהו ואומר לו דון וזכי והוציא לעצמך וכיוצא בעניינים וכו' וב"הז כתב מי שהיו לו מעות פקדון ביד אחד ורצה להרשות שליח להביאן אין הקנין מועיל בזה אלא נותן לו קרקע כל שהוא ומקנה לו המעות על גבה כדי להוציאן בהרשאה זו וכו' ומרן ז"ל בסי' קכ"ב פי' דברי הטור שכתב וצריך לקנות מידו ופי' דקנין זה קנין סודר שהוא מקנה לו בחליפין אותו ממון שיש לו וכן משמע מדברי הרמב"ם בפ' הנזכר דלהקנות מעות דוקא הוא דבעינן קנין אגב קרקע אבל להרשות סגי בק"ס וכדברי הרמ"ה שבסמוך. וחמו'תי ראיתי להרב גידולי תרומה בדף רצ"ז ולהרב החבי"ב בסי' קכ"כ הגהב"י אות ח' שהקשו על דברי מרן. הנז' דהא מדברי הרמב"ם בתחילת הפרק נראה דדוקא למטלטלין מהניא להו ק"ס אבל מעות אפילו בדרך הרשאה לא מהניא בהו ק"ס אלא אג"ק וכמ"ש ב"הז עוד הקשה הגד"ת על דברי מרן במ"ש דהטור הביא דברי הרמ"ה לפ' מ"ש וצריך לקנות מידו וכו' אלמא דס"ל כוותיה דאפילו במעות כשהוא להרשות סגי בק"ס דא"כ סותר את עצמו בסי' קכ"ג שכתב בסתם דאפילו פקדון שביד חבירו אם הוא מעות אין כותבין עליו הרשאה וכו' הרי להדיא דאפי' להרשות אין כותבין על המעות וזה שלא כדברי הרמ"ה וכו' עי"ש. ואני הדל לפקד"ן דלא עלה על דעת מרן לומר דמעות שיש לו ביד אחרים יועיל בהם הרשאה אלא שמרן ז"ל חיסר בלשונו שתי מלות דוקא וסמך בהם על המעיין שלא יטעה בהם והוא דהו"ל לכתוב דלהקנות מעות בהרשאה הוא דבעינן קנין אג"ק אבל להרשות במטלטלים סגי בק"ס וכדברי הרמ"ה שכתב רבינו בסמוך וקיצר בשתי מלות אלו וסמך בהם על המעיין לפי שראה שדברי הרמב"ם שב"הז לפניו מאירים שכתב להדיא מי שיש לו מעות ביד אחד ורצה לעשות שליח להביאן אין הקנין מועיל בהם וכו' אלא אג"ק וא"כ איך יטעה האדם לומר דלהרשות מעות סגי בק"ס והוא כתב להדיא וכדמשמע מדברי הרמב"ם בפ"ג ואם נאמר כפי מה שהבינו שהבין