ויוסף אברהם קעח

שמשמעותו שמקנה לו הדבר ההוא וא"כ לפ"ז בש"ס שאמרו זכי ואפיק הם מילות כפולות שהרי מילת סב שכתב הרי"ף ר"ל קח לך והרי גם ואפיק ר"ל המוציא לך וא"כ אי אמרינן סב לגרמך ואפיק לנפשך הם מילות כפולות וכפל הענין במלות שונות וכן תמצא להרי"ף עצמו בפ' הגוזל עצים והביאו מרן בתחילת סי' קכ"ב שכתב דאי לא בעי ההוא דאיתיה לממונא בידיה למתבינהו ניהליה לשליח שעשאו בעדים לא כייפינן ניהליה למתבינהו דהא אמרי נהרדעי כל אורכתא דלא כתיב בה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך וסב לגרמך לאו אורכתא היא משום דא"ל לאו בעדד"א עי"ש. וכל הקורא בדברים אלו עיניו יחזו שהענין כפול במילות שונות דהא הוא עצמו כתב בתשו' דסב וזכי חדא היא וגם לנפשך ולגרמך חדא היא ולמה לו לכפול הענין לכתוב סב לגרמך ואפיק לנפשך ועוד קשה דהא בש"ס בדברי נהרדעי לא הזכירו כלל מילת וסב לגרמך ומנ"ל להניח בתוך דבריהם מילת וסב לגרמך ועוד לפי דבריו דסב היא בכלל דברי נהרדעי היתכן לומר שאם דילג מילת וסב שיפסל השטר בזה הא ודאי לא. הן אמת כי בדברי הרי"ף עצמו בפ' הגוזל עצים לא הזכיר כ"א דון וזכי והנפק לנפשך ולא הזכיר מילת וסב לגרמך הנזכרת בדברי מרן ובודאי כי מרן ז"ל ראה באיזה ספר מספרי הרי"ף אשר כתוב כן וממנה העתיק כנז' ועכ"פ עדין קשה דהא בגמ' לא הזכירו סב כלל ונראה דהבין מרן בדעת הרי"ף דודאי לכתחילה הבא לשאול כיצד יכתבו שטר הרשאה אומרים לו כפל בלשונך וכתוב זכי ואפיק וסב כדי שאם תפול אחת מהן שהשמיטה הסופר חבירתה תסייע במקומה ולא יורע השטר הבא מארץ מרחקים עם המורשה שהוא איש נאמן למרשה בשביל חסרון א' מהן אבל ודאי היכא שעבר ודילג אחת מהן לא יפסל השטר בהכי ורמוז דבר זה בתוך דברי הרי"ף שכתב דרא אמרי נהרדעי זיל דון וזכי ואפיק לנפשך וסב לגרמך וא"כ היתכן לומר שאם דילג מילת וסב לגרמך שיפסל השטר בכך הא ודאי לא כי לא הוזכרה בדברי הש"ס אלא ודאי כוונתו לומר ולרמוז שני עניינים בתוך דבריו האחת כי מילת זכי האמורה בש"ס לאו דוקא והוא הדין אם כתב סב שהיא כזכי שנית כי כיון שכתב שתים זכי וסב שהם ידועים לכל שהם כפולות אם יעדר א' מהם לא יפסל השטר וה"ה נמי אם דילג אפיק יבוא במקומה זכי או סב וה"ה נמי אם תעדר זכי יבוא במקומה אפיק או סב ויש לדקדק זה