ויוסף אברהם קעב

פש גבן לבאר אם מתנה זו שגובין אם יש בכללה העישור או לוקחין אותה חוץ מן העישור ונראה להביא ראיה לזה ממה שכתב מרן בב"י ח"מ סי' ר"ן מחו' ח"י משם הרשב"א על ראובן שצוה בשעת פטירתו שתטול בתו מנכסיו כ"וך ולא צוה שתטול מחמת נישואיה אם תטול אותו סך מוסף על עישור והשיב שדעתי נוטה לומר דאע"פי שפסקו הפוסקים כר' יוחנן דאמר בפ' מ"ש גבי מי שמת והניח שתי בנות ובן וקדמה הראשונה ונטלה עישור נכסים ולא הספיקה השנייה לגבות עד שמת הבן שניה ויתרה משום ריוח ביתה מהני נכסי כיון דבירוש' פסקו כר' חנינא דפליג על ר' יוחנן די לנו שנפסוק כר"י כמו שנתפרש בהדיא דהיינו כשמת הבן דאית להו ריוח ביתא בירושת נכסים של בן אבל ריוח ביתא מחמת מתנת האב לא שאין מתנה זו אלא בנכסים שבאו לה במתנה ממקום אחר עי"ש. הנה מתבאר מתוך דבריו להדיא דאף שהבנות לקחו מתנה מרובה כל שלא אמר בפי' שמתנה זו לצורך נישואין זכו במתנה חוץ מהעישור וא"כ בנ"ד שלא הזכיר בעת הנתינה שהוא נותן להם בשביל נישואין לוקחים מתנה וגם לוקחים העישור ממה שנשאר לבנים ואף כי לא השאירו ליתו' לשליש ולרביע כי הרשב"א ז"ל לא נתן קצבה לדבר כי הכל שוה בין רב למעט כי לגבי אב אין אומרים שהבנות ויתרו משום ריוח ביתא ואף שכתבנו לעיל כי העדים לא חששו לההיא דלא תיהוי באעבורי אחסנתא משום שהאב ריחם על בנותיו כדי שימצאו להם זיווג נאה עכ"פ מפי עצמו לא שמעו כדברים האלו שהוא נותן להם משום נישואיהן ולא שמעו מפיו כי אם שאמר להם שהם טורחין עמו ובפרט בחולייו ומדברי הרשב"א נר' שדוקא כשצוה שתטול המתנה לצורך נישואיה ואף שהרשב"א לא כתב כן כ"א דוקא גבי ש"מ נראה דכ"ש גבי בריא דהא אפילו גבי ש"מ שדרך העולם שמחמת החולי מקצר בדבריו ויש מקום לומר שכן כוונתו שהמתנה היא לצורך נישואין ואעפ"כ כיון שלא ביאר דבריו שהוא לצורך נישואין נוטלין המתנה והעישור א"כ כ"ש גבי בריא שדרכו להרחיב הדברים ואם קיצר ולא אמר לצורך נישואין שאנו אומרים שתקח גם העישור מנכסי אביה. ודין זה של הרשב"א מלבד שמרן הביאו בלתי שום חולק כנראה שהוא מוסכם אליבא דכ"ע עוד בה שפסקו מור"ם בסימן רנ"ג

ומצאתי למהר"ם מינץ ז"ל בתשו' סי' מ"ז שכתב בראובן