ויוסף אברהם קסט

ומעתה לפ"ז דברי מרן סתראי נינהו דאילו הכא בא"ח סי' סבר כהרא"ש ואילו בי"ד סי' קס"ט פסק דאם אמר לישראל חבירו הריני מוכר לך כל כח ושעבוד שיש לי על משכון זה דקנה ומותר הרבית שלוקח וגם מהרי"ו בא"ה פסק דאם מכר המשכון לאחר ואותו אחר קדש בו אשה שהיא מקודשת והביאו מור"ם שם בסי' כ"ח ולא כתב מור"ם דמרן חולק כנראה שהוא אליבא דכ"ע אכן נראה דמכרו לאחר שאני וכמ"ש שם מהרי"ו הטעם כיון דמכרו לאחר א"כ דעתו דליקום בהימנותיה ולמכירה גמורה איכוון וגם גבי רבית ההיא דסי' קס"ט דכיון דיש לו שעבוד על אותו משכון ומכרו א"כ אין כאן רבית דישראל

אך עדין יש להסתפק אם היה בידו משכון של גוי ומכרו לחבירו וא"ל הריני מוכר לך כל כח ושעבוד שיש לי במשכון זה והוא חייב באחריותו והוא חמץ אם עובר השני או דילמא כיון דישראל מגוי לא קני משכון אפילו אמר לו אני מוכר לך כל שעבוד שיש לי עליו הרי מכר דבר שאינו שלו אכן נראה דגבי חמץ לא נפקא לן מידי דכיון דא"ל אני מוכר לך כל כח ושעבוד שיש לי על משכון זה ולא תענני עוד עליו א"כ נמצא שנסתלק הראשון לגמרי והוא באחריות השני וכבר נתבאר שחמצו של גוי ביד ישראל והוא באחריותו שחייב לבערו אע"פי שאינו שלו והכא כיון שא"ל אני מוכר לך ולא תענני עוד א"כ נמצא דאע"פי שבתחילה היה באחריות הראשון ואם עבר עליו הפסח עובר עליו מ"מ היום הזה שמכר לחבירו הוא נסתלק לגמרי וחבירו נתחייב באחריותו ועובר עליו אם עבר עליו הפסח כיון שנכנס במקומו וא"כ נמצינו למידין לפי כל האמור דאע"פי דישראל מגוי לא קנה משכון מ"מ משכון זה אם מכרו או נתנו במתנה לאחר וא"ל הריני מוכר לך או נותן לך במתנה משכון זה קנה אותו השני אע"פי שהראשון לא קנה אותו לגמרי ולכן גבי רבית יכול למוכרו לחברו וחבירו יקח הרבית מהגוי וגם גבי קידושין נמי אם מכר המשכון לאחר והאחר קידש בו אשה שקידושיו קידושין וא"כ גם בנ"ד דנתנו לאחר במתנה ומתנה כמכר קנה אותו המקבל אע"פי שאין גוף המשכון קנוי לנותן מ"מ עכשיו שנתנו לאחר קנה אותו האחר לגמרי

עוד יש להביא ראיה לנ"ד ממ"ש מרן בב"י ח"מ סי' רנ"ג על ש"מ שאמר הלואתי לפ' כתב משם המרדכי ז"ל דוקא