ויוסף אברהם קסח

דשייכי הנז' וז"ל עובדא הוה בדידי שפעם אחת היה לו לר"ת משכון של גוי והוצרך למעות וליתן המשכון בידי וללות עליו וכו' וענני אני מוכר לך כל המשכון ולא תענני עוד ממנו וכו' עי"ש. נראה מזה דמכר לו המשכון לגמרי ולא שיעבוד בלבד ואפשר דסברת ר"ת כדעת הרב המגיד בפ"ד מה' חמץ ומצה שכתב טעם על מה שלא הזכיר רבינו סיפא דמתני' ישראל שהלוה לנכרי על חמצו לפי שהוא פוסק כסתם מתני' דישראל מגוי קונה משכון וכר"מ דאמר הכי בגמ' וכדין ישראל מישראל הילכך חייב באחריותו וכבר נתבאר שחמצו של גוי ברשות ישראל וישראל חייב באחריותו שחייב לבער עי"ש. וא"כ לפ"ז אפשר דר"ת פוסק כר"מ דמשכונו של גוי ביד ישראל שהוא קונה אותו ולכן מהרי"ו בחר לו דרך אחרת לפי דאנן קי"ל כרבנן דפליגי עליה דר"מ וס"ל דישראל מגוי לא קנה משכון אלא שבנדון דידיה הטעם הוא כמ"ש הוא ז"ל אלא דלפ"ז לא ידענו מרן ז"ל כמאן ס"ל דאילו בא"ה סי' כ"ח הביא לנו דברי המרדכי דסבר דישראל לא קנה משכון ואילו בי"ד סי קס"ט פסק כדברי ר"ת דישראל מגוי קנה משכון וגם בא"ח סי' ת"ס בב"י הביא תחילה סיפא דמתני' ישראל שהלוה לנכרי על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה וכתב משם הרא"ש דמיירי נמי שהרהינו וא"ל מעכשיו דאל"ה לא קני ליה ישראל דקי"ל כת"ק דר"מ דישראל מגוי לא קני משכון הילכך אפילו הרהינו אי לא א"ל מעכשיו שרי ומיירי נמי שאין אחריות המשכון עליו דאל"ה אפילו אינו שלו עובר עליו ואחר זה הביא דברי הרב המגיד הנז' וכלל מסור בידינו מדברי הפוסקים והביאם הרב יד מלאכי בכללי הטור ומהריק"א שכל סברא שמביא הטור באחרונה עליה יש לסמוך וכתב עוד שגם מהריק"א ז"ל כן דרכו בב"י וא"כ כיון שהביא תחילה סברת הרא"ש ואחר זה הביא דברי ה"ה בסתם ולא דיבר בהם כלום נראה דסבר כדברי ה"ה אכן נראה דכלל זה הנז' אין מוסכם פה שהרי מצינו למרן ז"ל שפסק בש"ע ישראל שהלוה לגוי על חמצו אם משכונו בידו וא"ל מעכשיו והגיע הזמן אפילו אחר הפסח ולא פרעו אפילו אין אחריותו עליו אסור וזה כדעת הרא"ש דישראל מגוי לא קני משכון אלא באומר מעכשיו ולדעת ה"ה כיון דישראל מגוי קני משכון אפילו לא אמר מעכשיו קונה וא"כ נראה מזה דמרן אע"ג דבב"י נר' דסבר כה"ה מדהביאו באחרונה בשה"ט חזר בו וסבר דישראל מגוי לא קני משכון