ויוסף אברהם קנז

כשהיה מתפלל בביתו בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת וכל כך למה מפני הכריעות וההשתחויות ואי דאסור להלך היאך יהלך מזוית זו לזוית זו אכן ממעשה זה נראה דאפילו בעת התפילה מותר להלך אך באמת אין ראיה מר"ע לדור יתום כזה ודי לנו אם נתיר שלא בשעת התפילה: נאום זעירא דבריין אברהם דיין ס"ט סימן י"ג

שאלה ראובן שהיה לו בן אחד וד' בנות והשיא לשתים מהם ונתן להם נדוניא כפי יכלתו ואח"ז בנו הנז' מת והניח שני בנים קטנים ואחר זה מתה גם אשתו ונשאר בבית הוא ושתי בנותיו הבתולות והיו משרתים אותו וכראות עצמו שהוא איש שיבה ומוטל על ערש דוי ובנותיו בגרו ולא נלקחו לאיש וידע ראובן הנז' כי אחרי מותו יגיע צער גדול להבנות הבתולות כי אז יבואו ב"ד ויוציאו אותם מהחצר והבתים שיש לו ואפילו דירה לא יתנו להם וגם מזונות אין להם כי כבר בגרו מזה זמן ולכן שלח אחר שני ת"ח וכתב שטר מתנה להבנות הנז' על החצר והבתים הנז' גם נתן להם תכשיטי זהב שהיו בידו משכון מהגוים ואחר זה נלב"ע ראובן הנז' ואח"ז שמעו הת"ח הנז' כי יצאו עליהם עסיקין באומרם שאיך עברו על מ"ש ז"ל לא תיהוי באעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא גם רצו לבטל מתנת התכשיטין אשר נתן להם אביהם באומרם שהם משכונות של גוים ביד ישראל דלא קנו גם טענו על הבנות שלא לתת להם עישור נכסי משאר נכסי אביהם והן עתה שואלים הלכו בו האם יש ממש בכל אלו הטענות ויבוא שכמ"ה

תשובה תחילה וראש צריכין אנו לדעת במה שדברו על שני הת"ח אשר כתבו שטר מתנה אם עברו על מאמרן ז"ל בכמה מקומות ומכללן בכתובות דף ג"ן שא"ל לר' יהודה שיננא לא תיהוי באעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא אכן נראה דארז"ל ע"פ וכל טוב אדוניו בידו זה שטר דייתיקי והקשה היפ"ת דאיך היה אברהם אבינו באעבורי אחסנתא ותירץ דלא