ויוסף אברהם קנו

דהמג"א מיירי במפסיק בשומע תפילה ושאר פסוקים וכמו שכן נראה מדבריו שכתב אבל שומע תפילה ושאר פסוקים אין צריך ודקדק מדאמר א"ץ דרשאי להפסיק אבל הרב הפרישה כתב שאסור להפסיק בדיבור עד אחר הקדיש משמע דוקא דיבור אסור

גם ראיתי לגורי האר"י ז"ל שכתבו אם גמר האדם תפילת י"ח בלחש ועדין השליח ציבור אינו מתחיל החזרה חטא חמור הוא לדבר בין תפילת ח"י שבלחש לחזרה

עוד מצאתי בזוהר הקדוש שמות דף קכ"ח כיון דמטא לשים שלום כדין עביד שמושא ההוא נהר דנפיק מעדן באדרא דא וכדין בעיין כולא לנפקא מקמי מלכא ולא אצטריך ב"נ ולא אחרא לאשתכחא תמן ולא למישאל שאלתין אלא איצטריך למינפל על אפין וכו' ובעי כל ב"נ למיכסף מקמיה מאריה ולחפיא אנפוי בכסופא סגי ע"כ. מדברים אלו נראה דאין לדבר כלל מעת שיגמור שים שלום עד אחר נפילת אפים וגם מדאמר ולא למשאל שאלתין מדברים אלו משמע שאפילו בקשה בעלמא אין לומר כי אם דוקא עד אחר שיפול על פניו אבל קודם לזה אסור

ועוד נראה דכיון דאמרו רז"ל בזוהר ובש"ס ע"פ והטוב בעיניך עשיתי דסמיך גאולה לתפילה וכתב מרן בסי' ס"ו וקי"א דאפילו לומר אמן אסור והפוסקים כתבו דאפילו מפני היראה אסור להחזיר שלום א"כ נראה דהחזן שחוזר תפילת י"ח להוציא מי שאינו יודע להתפלל אם נאמר לו שמותר לדבר בין תפילה לחזרה א"כ לפ"ז לא נסמך גאולה לתפילה ואיך יתקיים דבר זה לגבי ש"ץ

ולענין אם הוא הולך ממקום למקום אחר תפלת י"ח שבלחש נרא' דאין קפידא בהילוך דהא מצינו למרן בא"ח סי' פ"ט שכתב בשעת הדחק כגון שצריך לילך ולהשכים לדרך יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וכו' ואע"פי שאינו סומך גאולה לתפילה הכי עדיף טפי שיתפלל בביתו מעומר ממה שיתפלל בזמנה והוא מהלך ויסמוך גאולה לתפילה ע"כ. מזה נראה דדוקא כשהוא מתפלל אין לו להלך והוא לפי שכשהוא מסדר תפילתו והוא מהלך מתבלבלת דעתו אבל אם הוא ממתין עד שיגמרו שאר הציבור תפילתם ויתחיל החזרה אם הלך מעט קודם שיתחיל לית לן בה ואין קפידא בזה אם ילך בלתי הפסק

וכן יש להביא ראיה עוד ממ"ש בברכות דף ל"א על ר' עקיבא