ויוסף אברהם קנג

להפסיק ופסק הדין מרן בש"הט וכתב המג"א וז"ל וצ"ל דלפעמים מפסיקין בתחינות כגון והוא רחום וכו' וצריך ליזהר מלהפסיק בדיבור מיהו בסי' נ"א ס"ד משמע דאין קפידא כ"כ וכ"מ בב"י בשם ת"ד דוקא כשמפסיק ועוסק לדבר דברים אחרים אסור אבל שיחה מותר וכ"מ בסי' קנ"ד ס"ד דדוקא משום חזרת הש"ץ יש להם לשתוק הא לא"ה אין איסור ויש לדחות מ"מ נ"ל מ"ש עי"ש. והנה מ"ש בתחילת דבריו שדוקא דיבור אסור אבל והוא רחום שהיא תפילה מותר כ"מ מדברי ת"ד הובאו דבריהם בש"מ לרבינו בצלאל שכתבו וז"ל ומכאן מביא ראיה שאסור להפסיק בשיחה ובדברים אחרים שאינן של תפילה בין תפילה לנ"א ע"כ. משמע דכל שהוא ענין תפילה כגון והוא רחום מותר דלא אסרו אלא דוקא שיחה ולעד"ן דאילו היה רואה המג"א דברי ת"ד אלו לא היה כותב בכאן וצ"ע שלפעמים מפסיקין בתפילה כגון והוא רחום דודאי לאו קושיא היא כיון שהיא תפילה ולא כתבו אלא שיחה בעלמא אז אסורה ולא אם הוא מתפלל בתוך תפילתו ומה שהקשה מההיא דסי' נ"ד ס"ד שכתב שאין להפסיק בדיבור מתחילת ב"ש עד סוף תפילת י"ח ולא כתב עד אחר נ"א לעד"ן דאין זה קושיא ולא דמיין זה לזה דודאי מתחילת ב"ש עד סוף תפילת י"ח אסור להפסיק אפילו בשום בקשה או ד"ת וכמ"ש הבא"הט שם אבל אחר תפילת י"ח אסור לומר שיחה בטילה אבל איזה בקשה ופסוקים מותר והראיה שרבינו בחיי תיקן תפילה אחר תפילת י"ח מה שלא עשה כן בשאר תפילה וכן יש לדחות ג"כ כעין זה מה שהקשה מההיא דסי' קכ"ד דדוקא משום חזרת הש"ץ יש להם לשתוק הא לא"ה לא ולעד"ן דאין זה קושיא דודאי בחזרת הש"ץ יש להם לשתוק ואפילו איזה פסוקים או ד"ת אסור וכמ"ש הרב ווי העמודים ז"ל ויותר הו"ל להמג"א להקשות מההיא דסי' קכ"ד ס"ז שכתוב שם לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"ץ חוזר התפילה משמע מזה דדוקא משום חזרת ש"ץ אסור להשיח שיחת חולין אבל אחר החזרה מותר לדבר שיחת חולין. אכן נראה דגם זה אינה קושיא דכאן לימדנו דאם שח עבירה היא בידו וגדול עונו מנשוא וגוערין בו אבל אה"נ דגם אחר תפילת י"ח אסור לדבר שיחת חולין והוא מ"ש מרן בסימן קל"א אין לדבר בין תפילת י"ח לנ"א וכעין זה יש לתרץ ג"כ מה שהקשה המג"א מההיא דסי' נ"ד דמשמע שם דדוקא מברוך שאמר עד סוף תפילת י"ח אסור אבל אחר תפילת י"ח מותר נראה דאין זה