ויוסף אברהם קנ

גדולים ודאי דמחזיקין ועוד דשם דוקא לפי שדחק הבן הקטן ודר שם אבל בנ"ד שאחיו לא דרו שם מעולם ולכן הרב במ"ח בהצטרף כל אלו הטענות החזיק ביד הקטן לא כן בנ"ד שאף הבמ"ח מודה שמחזיקין זה על זה ומה גם בנ"ד שהשכיר הבית לאחרים דאליבא דכולי עלמא עלתה לו חזקה לשמעון בלתי שום פקפוק וכל שכן לבני בנים עם בני הבנים ועוד דלפי דבריהם דשמעון הוא גברא אלמא ואינם יכולין עליו לכופו לדין א"כ אחר מות שמעון אמאי לא ערערו עליו כל אותן השנים אחר מיתת אביהם כי ידוע כי בנו של שמעון לאו גברא אלמא ועוד כי להוצאת ממון מיד שמעון נימא גברא אלמא הוא אבל למחאה מה יעשה להם שמעון באלמותו ועוד כי כל אותן שנים שעברו לפחות לפי דבריהם היה להם להתרעם עליו על הדבר הזה

עוד יש להביא ראיה ממה שמצאתי להרב החבי"ב בתשו' ח"מ ח"א סי' צ"ד שנשאל בראובן שהיה משכיר ביתו לשמעון ואח"ז שמעון נתן בתו ללוי אחיו של ראובן וכו' ואח"ז לוי נשאר בבית אם יכול להחזיק בנכסי אחיו והשיב ובענין אחים אם מחזיקין זה על זה והביא דברי בעל העיטור דאחין אינם כשותפין ומחזיקין זה על זה והביא עוד דברי הרשב"א שהביא מרן במחו' ב' דהא דתנן ולא לאב בנכסי הבן וכו' וכן נמי אח ואחות אע"פי שאינן בדין זה שהרי אין דרכם להשתדל ולהיות סמוכים ע"י אחיהם ואחיותיהם מ"מ לפעמים אין להם חזקה אם יראה בעיני ב"ד שזה סמך על אח זה בעסקי נכסיו וכן הרמב"ן ז"ל בתשו'. מעתה בנ"ד לב"ד הצדק עליהם לדעת אם ראובן ולוי סמוך איש על אחיו בעסקי נכסיו שאם אינם סמוכים מחזיקין זה על זה כ"ש להרי"ב דבעי שיהיה כל הוצאתן ביחד לשלא יחזיק אחד על חבירו דודאי כיון שהוצאת לוי עם שמעון חמיו ולא עם ראובן אחיו דודאי מהני ליה חזקה. א"כ נראה דגם בנ"ד שהאחים כל אחד דר לבדו ואין להם שום שייכות זה עם זה לא בהוצאות הבית ולא במשא ומתן דודאי מחזיקין זע"ז

עוד מצאתי לו שם בס"סי צ"ו שכתב אלא שאם אין עדים שנשארו משותפין אחרי מות אביהם ולא חלקו אפילו שראובן מודה שנשארו האחין משותפין אחרי מות אביהם עלתה לו חזקה אפילו אין בה דין חלוקה מיגו דאי בעי אמר חלקנו וכו' ומ"מ באחין לכ"ע כל שאין עדים שנשארו משותפין עלתה לו חזקה אפילו שאין