ויוסף אברהם קמח

תמצא עידי חזקה דאפילו דאתו סהדי דדר ביה יממא ולילי מי יוד אם פרעו לו שכר אלא ודאי כיון דיש עדים על הדירה מבלתי שום עירעור די בזה ועל התובע להביא ראיה שהיה פורע לו שכר עי"ש. ועוד דהם מודים שלא קבלו שכירות

ומה שטענו בנ"ד כי אח המחזיק היה גברא אלמא ולכן שאר אחיו לא טענו עד היום הזה. נראה כי אין ממש בטענה זו כלל כי לא מצינו בשום מקום כי אם הוא גברא אלמא יספיק במקום מחאה שהרי מחאה בפני שנים היא שאומר להם דעו כי שדה שביד פ' היא שלי והיא גזל בידו כמ"ש מרן בסי' קמ"ו וא"כ מחאה זו יכול לעשותה אפילו עם גברא אלמא אפילו שאין כמוהו בארץ ועוד שהב"ד שעמדו לפניהם אם באמת לא יכלו עליו יכתבו להם שטר שכך נפל הענין ויצניעו אותו והב"ד הם מאליהם עושים להם הדבר הזה ולא יניחו הגזילה תחת ידו זה כמה שנים. ועוד דאם הוא איש ריב ומדון זה לא יקרא אלמא דאין נקרא גברא אלמא אלא מי שהוא בעל עבירות וחוששין לו שמא ימסור למלכות כמ"ש מור"ם בח"מ סי' י"ב אבל בנ"ד שלא מסר אדם מעולם כ"א שהיה איש קשה ועוד שהיה להם לאחיו לקבול עליו לדיין העיר וכשלא יכול הדיין לכפותו לדין יקחו בידם פסק דין מיד ב"ד וישמרוהו עד בוא זמן שיוכלו לתובעו. ועוד הרי מרן ז"ל בש"הט סי' קמ"ט סי"ג ביאר להדיא איזה נקרא גזלן שאין לו חזקה כל שהוחזק על שדה שהיא גזולה בידו או שהוחזקו אבותיו שהם הורגי נפשות משמע דבענין אחר אין זה נקרא גזלן שאין לו חזקה ועוד דהאיש הזה כשהיה שותה שכר היה מקלל את ה' ופעם אחת פה אר"ץ הביאוהו לפני דיין מארץ הקדושה ונתפחד ממנו האיש הנז' והלך לב"הכ ותפס ס"ת בידו ונשבע שלא ישתה שכר כי פחד שלא יעניש אותו הרב הנז' ואחיו שמעו בזה ואמאי לא קבלו עליו הרב הנז' וא"כ נראה דאין בטענות האלו ממש

והנה הרב באר מים חיים בנה יסוד פסק דינו ואנכי לא ידעתי מנ"ל הא והוא שכתב שאם אנו רוצים להסכים דברי בעל העיטור עם הרמב"ם כמו שרצה להסכימם המ"ץ אף אנו נאמר דבעל העיטור מיירי באחין שחלקו אז מחזקינן אבל באין עדים שחלקו מודו דהוו כשותפין ואין מחזיקין זע"ז ומאי דמחזיקין זע"ז היינו בנכסי עצמן ומכ"ש בקרקע שנפל לכל אחד בחלקו דהא איכא