ויוסף אברהם קמד

נושאים ונותנים בממון אביהם ואם היה שם קרקע הוה נקיט שמשתמשים בה ביחד באופן לעד"ן דליכא שום קושיא מדברי הרשב"א ואדרבה יש סיוע קצת לדבריו דנקיט הרי הן כשותפין וכתב עוד הרב באר מ"ח הנז' על דברי מהרש"ך במה שהכריח דהרשב"א חולק על דברי הרי"ב ממה שלא חילק בההיא ד' שירשו בין סמוכים על שלחן אחד לאין סמוכים וכתב הוא ז"ל דליתא כלל להכרח זה שהרי התם מיירי ששנים מהם לא היו סמוכים על שלחן אחד כי היו דרים לבדם ובודאי כי הם חלוקין בעיסתן וכו' ומשו"ה לא הוצרך הרשב"א לחלק בכך דהוי נדרש ללא שאלו ע"כ. ושותיה דמר לא ידענא דאדרבה כיון שהיו חלוקין בעיסתן איך כתב דכיון דאין בה ד"ח אין מחזיקין הרי כיון שהם חלוקין בעיסתן ראוי להם להחזיק זה על זה אפילו אין בה ד"ח דומיא דאב ובן שאין לחלק בהם בין יש בה ד"ח לאין בה וכמ"ש הרב החבי"ב שם באות ע"ה וא"כ מה זה שכתב דהוי נדרש ללא שאלו והוא היפך מה שהורה להם ונראה כי הרב ז"ל אשגרת לישנא שבשאר תשובות הטעתו שכתוב בהן אם יש בה ד"ח מחזיקין וסבר שגם בתשובה זו הכי כתב שכן משמע מלשונו שבדף צ' ע"א עי"ש. ולפ"ז יתורץ לנו שפיר מה שהקשינו לעיל על דברי מהרש"ך דאמאי לא הוקשה לו משאר תשובות הרשב"א אכן ע"פי האמור א"ש כי בשאר תשובות שנוכל לומר שראה וידע שהם מרוחקים זה מזה הוי נדרש ללא שאלו כי הרשב"א בכל תשובותיו היה משיב שואלו דבר כידוע ומשו"ה לא כתב אם היו חלוקין בעיסתן כיון שהגידו לו שמיום פטירת אביהם ואפשר מקודם הם רחוקים זה מזה אכן בההיא ד' שירשו בית א' אם איתא דס"ל כמהרי"ב אדרבה כיון שראינו אותם שהם מרוחקים זה מזה ולא היו. אוכלין על שלחן אחד ראוי להם להחזיק ולמה כתב אין מחזיקין

עוד הקשה הרב במ"ח על דברי מהרי"ב דבמאי מיירי אי באחין שלא חלקו ירושת אביהן ואוכלין על שלחן אחד וכיס אחד לכולם אין לך שותפות גדולה מזו והיאך כתב האי מילתא ליתא בגמ' ואנן בפי' תנינן לה בב"ב דף נ"ב אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו ואמר שלי הן שנפלו לו מבית אבי אימא וכו' ואמר רב חסדא ל"ש אלא שאין חלוקין בעיסתן אבל חלוקין בעיסתן אימור מעיסתו קמץ הרי דתלמוד ערוך דאחין שלא חלקו ואין חלוקין בעיסתן כמו שפי' רשב"ם אף דאונות