ויוסף אברהם קמב

לו חזקה אפילו שחלקו אח"ך אינה חזקה דלא גריעי משותפין אבל אם אחר מותו ראינו איש לדרכו פנו ובפרט אם אפילו בחיי אביהם היו כל אחד לבדו הן בדירה והן בחנות ולא ראינו מעולם שיש להם ישיבה אחת בעולם וגם אחר שנשאו להם נשים הלכו כל אחד לבדו כי הבית הזה לא יכילם כי אפילו לבע"ה בדוחק ובצער ודאי דאמרינן שחלקו והלכו להם ומחזיקין זה על זה בלתי שום פיקפוק לדעת המ"ץ. עוד נראה לומר דדעת הרב החבי"ב בפי' דברי הסמ"ע כמ"ש לעיל והוא שהרי מצינו בסי' קמ"ו בהגהב"י אות כ"ח כתב בההיא דהרשב"א בד' שירשו בית אחד לא פליג על מהרי"ב דיש לחלק וכו' מהרש"ך ח"ב סי' רל"ב עי"ש. ומדלא הביא חילוק של הסמ"ע דיש לחלק בין ממון שיש להם מצד עצמן ובין ממון שבא להם בירושה כפשט דברי הסמ"ע משמע כמ"ש לעיל אכן עדין קשה דהיה לו להביא חילוק של המ"ץ והסמ"ע דדברי הרשב"א מיירי בנשארו שותפין ודברי מהרי"ב כשחלקו להם ומה גם דמהראד"ב שם בסי' קט"ו חילק כן

והנה המ"ץ יצא לחלק בין נכסים שיש להם בירושה ובין נכסים שיש לכל אחד מצד עצמו דבשאר נכסים יש להם חזקה זע"ז אבל בירושה אין להם חזקה כדין שותף עי"ש. ונר' פשוט דבזה חוזר לחילוקו שחילק בדעת העיטור וכתב דאם משתמשים בה ביחד אין להם חזקה בירושה ההיא לבד אבל בשאר נכסים שיש להם ועדין הם שותפין בירושה אפ"ה יהיה להם חזקה אבל אם אין משתמשים בה ביחד וחלקו והלכו להם ודאי שיש להם חזקה אפילו בירושה וכן חילק ג"כ מהראד"ב בסי' קט"ו כדי לתרץ דברי הרשב"א עם בעל העיטור ז"ל או להחזיק כל אחד בנכסים שקנה ואינם כשותפין ומחזיקין זע"ז אבל קרקע שירשו מאביהם כל זמן שלא נתברר שחלקו אין להם חזקה זע"ז אלא שחזות קשה הוגד לי בדבריו במ"ש כל זמן שלא נתברר שחלקו דמשמע מדבריו דבעי בירור שחלקו עד שיהיה להם חזקה הא אם לא ביררו שחלקו אין להם חזקה וקשה שהרי הוא עצמו בסי' קל"ה כתב כיון שהם אחין מי יודע אם אין חלוקין בעיסתן והוצאתן ביחד ואין להם חזקה זע"ז כדכתב הטור סי' קמ"ט בשם מהרי"ב גם בזה י"ל דעל היורשים להביא ראיה דודאי האחין יכולין לטעון חלוקין אנו בעיסתנו ויש לנו חזקה עי"ש. וא"כ גם הכא אפילו שלא ביררו יכולין לומר שחלקנו ירושתינו ונראה דרצה