ויוסף אברהם קמא

יחד דחיק לה עלמא דודאי הם יורשים ביחד אלא כיון במילת יחד שעדין הם שותפין ביחד ועוד כתב הם כשותפין בו דאם חלקו והלכו להם ודאי דאין שותפין בו אלא ר"ל כשותפין דהא דאין מחזיקין דוקא כשהחזיקו ועדין הם שותפין אבל אם הפרידו השותפות מחזיקין. ועוד דקדק מדכתב ומשמע אפילו אין כיס אחד לכולם שכל אחד אוכל לבדו כתב עוד והמחבר לימדנו דביש כיס א' לכלם אין מחזיקין אפילו בדבר שהיה של אחד מהם ר"ל לא מיבעיא כשיש כיס א' להם וגם הם שותפין ונושאים ונותנים ביחד שודאי אין מחזיקין אלא אפי' יש להם ממון מצד עצמם ונושאים ונותנים בו כל אחד לעצמו מ"מ כיון שיש כיס א' להם אין מחזיקין כנ"ל לפ' דברי הסמ"ע עם דברי הרב החבי"ב ולפ"ז יתורץ לנו שפיר מה שיש להקשות על דברי הסמ"ע דאילו הכא משמע דיש לסמוך על חילוקו שיש לחלק בין ממון שיש להם מצד עצמן לממון שנפל להם בירושה והרואה יראה דהוא עצמו בפרישה אחר שהביא פי' זה כתב אבל מסדר דברי רבי' שהביא דין זה אחר דין השותפין משמע שאחין אף שהם משותפין מחזיקין זה על זה משמע כפי' קמא ע"כ משמע שחזר בו מפי' השני ואיך כאן כתבו להלכה אכן ע"פי האמור א"ש דודאי כל שחלקו אחר מיתת אביהם אף שהיו שותפין בעת מות אביהם אפ"ה מחזיקין ובנשארו שותפין אין מחזיקין ודברי הרשב"א כשנשארו שותפין וא"כ מאי דמשמע מדברי רבי' שאפי' הם שותפין מחזיקין מיירי בהיו שותפין אחר מות אביהן ואח"ך חלקו השותפות אבל אם עדין הם שותפים אין מחזיקין. ואם נאמר דכוונת הרב החבי"ב במ"ש וכ"כ הסמ"ע בשם הרשב"א לאו לכל חילוק המ"ץ אמרו אלא דוקא בההיא שכתב דלא גריעי אחים משותפין הביא לו סיוע מדברי הרשב"א דאחים הם כשותפים. הא ליתא חדא דלא מצינו בשום מקום לכתוב וכ"כ והוא בר פלוגתיה ועוד דמה לו להביא זה בשם הסמ"ע שכתב משם הרשב"א והו"ל להביא מדברי מרן שכתב בשם הרשב"א ואי משום דכתב ומשמע אפילו אין כיס א' לכולן הא נמי לא איריא

ונמצינו למידין לדעת המ"ץ דאם נשארו משותפין ונושאים ונותנים בממון אביהם דדין שותפין יהיה להם דאטו משום שהם אחין ושותפין גריעי מאילו היו אנשים נכרים עי"ש. ודבריו ברור מללו דכל שראינו אותם לאחר מות אביהם שישבו יחד בחנות אביהם או בעסק שלו ואז באותו זמן החזיק אחד מהם אין