ויוסף אברהם קמ

לשותפים אבל ביש בה ד"ח האחים והשותפים שוים ומעתה ליכא שום קושיא כ"א דוקא מההיא ד' שירשו בית א' דשם איירי באין בה ד"ח ושם דוקא יפול הקושי דהיה לו לבאר דאם הם חלוקין בעיסתן יש להם חזקה ואפשר כי מרן ז"ל נמי יתרץ כמהרש"ך דמיירי בבני אחין. ולפקד"ן דבכה"ג יכול לומר המוחזק קי"ל אפילו כנגד מרן כי מנ"ל לפרש כן בדעת מרן ומה גם דמצינו רבים ועצומים שהבינו כדעת מהרי"ב דמיירי באחין שירשו מאביהם והם מהר"ם אלשקר ומהרשד"ם ומהראד"ב ומהרש"ך גם מהרש"ל בתשו' סי' א' ועוד כי מרן אין שום קושי בדבריו עד שנאמר דמשום שיש קושי הוכרחנו לפרש כן כי מרן יפרש כדברי מהרש"ך או תירוץ אחר והנה הרב מ"ץ בח"ב סי' כ"ט כתב על דברי בעל העיטור שאם נשארו שותפין נושאים ונותנים בממון אביהם לא גריעי משותפין דאין מחזיקין זע"ז וכ"כ הרב החבי"ב בסי' קמ"ט הג"הט אות י"ג בשמו וכתב וכ"כ הסמ"ע משם הרשב"א וכתב ומשמע אפילו אין כיס אחד לכולם עי"ש. ולכאורה לא נראה כן מדברי הסמ"ע וקשה לזווגם שהרי עיקר חילוקו של הסמ"ע דדברי הרשב"א מיירי באחין שירשו מאביהם והמחבר לימדנו כאן דביש כיס אחד לכולם אין מחזיקין זע"ז ואפילו בדבר שהיה של א' מהם לבד וא"כ מהיכן נראה שכ"כ הסמ"ע בשם הרשב"א ונר' לומר דמאחר שמצינו לו להרשב"א בג' מקומות שהשוה אחין לשותפין משמע דומיא דשותפי שהחזיק בהם האח ושעדין הם משותפין אבל אם מעת שמת אביהם חלקו והלכו להם ולא נשתתפו יחד כלל בממון אביהם א"כ בזה לא דמו כלל לשותפין וחזרנו לדברי העיטור בזה דבכה"ג הם מחזיקין זה על זה וא"כ מאחר שמצינו לו להרשב"א שהשוה אותם לדין השותפין א"כ ודאי דאחין שכתב הרשב"א דאין מחזיקין מיירי באחין שעדין הם שותפין בממון אביהם וכן מצאתי להראד"ב סי' קט"ו שאחר שהקשה מדברי הרשב"א בג' מקומות ועל דברי העיטור תירץ דאפשר לפרש דברי העיטור במ"ש אחין אינם כשותפין ר"ל אחר שהם חלקו ירושת אביהם ע"כ. ור"ל דדברי הרשב"א אמורים כשעדין הם שותפין בירושת אביהם ביחד ועל אופן זה כתב דא דאחין הרי הם כשותפין אבל חלקו ירושת אביהם הרי הם כשאר כל אדם ומחזיקין זה על זה וא"כ נראה דג"כ הרב החבי"ב הבין כן בדעת הסמ"ע וכדברי מהראד"ב ודקדק זה מדברי הסמ"ע ממ"ש דבמה שירשו אחין מאביהם יחד כי לכאורה תיבת