ויוסף אברהם קלט

בו ג"ש היה נאמן במיגו דאמר מינך זבנתיה ואם איתא לדברי מהרי"ב אמאי לא ביאר דאם אין חלוקין בעיסתן אין מחזיקין ומה שתירץ שם לא יצדק על שתי תשובות אלו ואפשר לומר דלא קשה ליה מדברי הרשב"א הנז' ולפי ששם בסי' קמ"ו גבי אלמנה שמכרה חצי הבית לראובן השיב שלא זכה שמעון שאילו בא ראובן וטען אחי מכר לי היה הדין עמו דהשותפין מחזיקין זה על זה בדבר שיש בו ד"ח וא"כ נר' דשם לא טען כן אלא כתב אילו היה טוען אכל עכשיו יש בידו טענה אחרת ומשו"ה לא נחית לבאר כל דיני טענות אחי מכר לי דבעינן נמי שיהיו חלוקין בעיסתן אבל בההיא ד' שירשו בית אחד באו בטענה שאחיהם מכר להם ואכלוה שני חזקה והשיב שאם אין בה ד"ח אין חזקתן חזקה לכן הוקשה לו שם אם איתא לדברי מהרי"ב הו"ל לבאר דאם חלוקין בעיסתן חזקתן חזקה אפילו שאין בה ד"ח אך עדין קשה דאמאי גבי אלמנה שנתנה גן אחד לאחד מבניה שכתב דאם היה הגן ראוי ליחלק דנאמן במיגו דאי בעי אמר ממך זבנתה והו"ל לבאר ודוקא כשאין אוכלין על שלחן אחד ועוד דלפי דברי מהרי"ב אין החילוק בין יש בה ד"ח לאין בה אלא עיקר החילוק בין אם סמוכים על שלחן אחד לאין סמוכים ואמאי לא הוקשה לו למהרש"ך מזאת התשובה ודוחק לומר כי מהרש"ך לא ראה כ"א התשו' שהביא מהרי"ב ולא ראה התשו' שהביא מרן בב"י

ואיך שיהיה נמצינו למידין דלדעת מהר"ם אלשקר ומהרדא"ב ומהרבד"ם כי מהרי"ב איירי בממון שירשו מאביהם ולדעת המ"ץ והסמ"ע איירו דברי מהרי"ב בממון שיש להם מצד עצמן אבל בממון שירשו אין מחזיקין ונמצא כי הדבר שקול והמוחזק יכול לומר קי"ל אכן עדין יש לבע"ד לחלוק ולומר כי מאחר שהסמ"ע פי' כן בדעת מרן איך יכול לומר קי"ל כנגד דברי מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו. התשובה לזה כי הנה אין יכול לומר קי"ל כנגד מרן אלא דוקא במה שפירש דבריו להדיא אבל במה שחילקו ופי' הפוסקים בדעתו מה שלא פי' הוא ז"ל מנ"ל שלא יוכל לומר קי"ל כי אפשר דמרן ימאן בפי' זה והראיה שלא פי' את שיחתו ויתכן לומר כי מרן ז"ל תפס עיקר בדברי מהרי"ב דמיירי בין בממון שירשו ובין שיש להם מצד עצמם ואף שבב"י הביא דברי הרשב"א בג' מקומות אפשר שחזר בו בקצר ועוד אפשר לומר כי מרן סבר. בדעת מהרי"ב דמיירי דאין בו ד"ח ובזה יש לחלק בין אחים