ויוסף אברהם קלז

שמו דעל זה אמרו בש"ס דאם הם חלוקין בעיסתן אימור מעיסתו קמץ ה"נ יש לנו לחלק גבי אחין והוקשה לו דזה דוקא לפי שהיו כתובין על שמו לא לענין קרקע הידוע לאביהם. ולעד"ן דלאו ראיה גמורה היא אלא קצת ראיה דאם הוא ראיה גמורה יקשה על מהרי"ב דאיך כתב אבל משיקול הדעת וכו' הרי ש"ס ערוך הוא וכמו שהקשה הוא עצמו לעיל אלא ודאי קצת ראיה ור"ל דכמו שמצינו גבי אח שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו דאם אין חלוקין אפילו שהיו כתובים על שמו אינו נאמן כיון שאוכלין על שלחן אחד כ"ש בקרקע שהיתה של אביו דאע"פי שהיא ידועה של אביו עכ"פ אימא שעלתה בחלקו אפ"ה אם אוכלין על שלחן אחד אין לו חזקה

אך עדין הדבר קשה דחלוקין בעיסתן דהש"ס לא דמי דחלוקין בעיסתן דמהרי"ב דחלוקין בעיסתן דהש"ס היינו כיון שחלוקין בעיסתן אימור מעיסתו קמץ אבל אם אין חלוקין בעיסתן מהיכן בא לו ממון זה אבל ההיא דמהרי"ב היינו שאם אין חלוקין בעיסתן אינם מקפידין זה על זה אבל אם חלוקין בעיסתן הם מקפידין זה על זה וכמ"ש הרב הלבוש ז"ל ואפשר דמשו"ה כתב מהרי"ב אבל משיקול הדעת וכו' וכעין שמצינו חילוק זה בהש"ס אע"פי שאין דומים זה לזה ונמצינו למידין דדעת מהרמ"א הנז' כי דברי מהרי"ב אמורים גבי אחים יורשים וכן נר' ג"כ שהבין מהראד"ב בספר לחם רב סי' ס' וכ"כ ג"כ שם בסי' קל"ה והסכים על ידו רבו מהרשד"ם וכן נר' ג"כ מדברי מהרש"ך שם ובש"ות שלו סי' רל"ב וא"כ בנ"ד שכ"ע ידעי שהיו חלוקין בעיסתן מיום שעמדו על דעתן אפילו בחיי אביהם מחזיקין זע"ז וכ"ש למה שחילק שם מהרש"ך דדברי מהרי"ב אף בממון שיש להם מצד עצמן אבל בממון השותפין כין חלוקין ובין אין חלוקין הרי הם כשאר כל אדם

והנה מרן ז"ל בש"הט סי' קמ"ט פסק לההיא דמהרי"ב אכן לא גילה לנו דעת עליון דבמאי מיירי מהרי"ב אי באחין. שהם יורשים או באחין שיש להם ממון מצד עצמן אכן נראה דסתמו כפירושו דאם איתא דיש לחלק לא הוה שתיק מינה והו"ל לבאר ולא לסתום. וחזי הוית להסמ"ע שם שהוקשה לו מדברי הרשב"א שבס"א שהביאו בב"י שנראה להדיא שמשוה אחים לשותפים וכתב דהרשב"א מיירי באחים היורשים אבל מהרי"ב מיירי באחין