ויוסף אברהם קלה

יע"א אם לא שהה שלושים יום ואז יראה דבפחות מל"י הוא נפל וחולקין וכל בני אר"ץ ניחא להו בהאי תקנתא ואז ניצולים מכל הספיקות והנלע"ד כתבתי: נאום זעירא דבריין אברהם דיין ס"ט סימן י"א

שאלה יעקב שהיה לו חזקת בית בחצר אחת ונלב"ע יעקב והניח אחריו ראובן שמעון לוי ושמעון לקח הבית ודר בו ועבר זמן זמניהם קרוב לחמשים שנה באין פוצה פה ומצפצף ולא דברו לו שום דבר שני אחיו והיו דרים בבית אחר ובמשך הזמן נלב"ע שלושת האחים הנז' והניחו כולם בנים ובני שמעון היו דרים בבית הנז' חמשה שנים ומת אחד מהם והניח יתום קטן והיתום ודודו הנז' דרו עוד בבית הנז' קרוב לעשרה שנים בלתי שום ערעור והן עתה חדשים מקרוב באו שקמו בני ראובן ובני לוי וערערו על בני שמעון כי עדין לא חלקו ירושת זקנם בבית הנז' ומה שלא בקשו הם ואבותיהם חלקם בבית הנז' לפי שהיה שמעון איש ריב ומדון וגברא אלמא ואם תשאל אותם א"כ זה עשרה שנים שמת שמעון למה לא מחיתם בבני שמעון הם משיבין כי לאו אדעתינו ובן שמעון משיב כי זה כמה שנים שאבי מכר וחזר וקנה שם בתים אחרים וסותר ובונה ולא נשמע בשום פעם כי עדין לא חלקו ירושת זקנם הן אמת כי אין בידי שטר חלוקה אכן ברירא לי מילתא כי לא נשמע לכל אנשי מודעתינו כי יש חלק ונחלה לבני דודינו וזה רבות בשנים שאנחנו משכירים וסותרין ובונים ולא נשמע מהם ואפילו תרעומת דברים ואין להם שום שייכות בבית הנז' ועוד טוען ששמעון אביו הלך לעיר אחרת ודר שם כמה שנים והשכירו לאחרים ועוד טוען שבני דודיו הם אביונים ואיך לא יבקשו על ממונם זה כמה שנים ולכן יחדיו למשפט נקרבו לדעת האם יש ממש בדבריהם ויבוא שכמ"ה

תשובה כתב הטור בח"מ סי' קמ"ט וז"ל וכתב בעל העיטור דאחין אינם כשותפין ואין מחזיקין זה על זה. וכתב