ויוסף אברהם קכח

מהרי"ב דאם יש מנהג הולכים אחריו והיה אפשר לומר דכוונת מהרי"ב לומר דבכה"ג לא יועיל מנהג משום דדבר דלא שכיח הוא שתמות האשה בעת לדתה ואח"ך ימות הבן בתוך ל"י ולא יהיה לה בן אחר בלעדו וכבר כתב הריב"ש סי' תס"ג גבי מינקת חבירו שאין לומר בה מנהג לפי שאינו תמידי וכן כתבו שאר הפוסקים אכן אם כנים אנחנו בזה נשארו דברי מהרי"ב יחידי בזה נגד כל דברי הפו' שכולם כתבו דאם יש מנהג הולכים אחריו ואפילו להוציא מן הבעל ולכן נראה הדרך הא' יותר נאות ומוכרח הוא דאל"כ ישאר מחלוקת במציאות דאילו מהרי"ב הגיד משם הח' והנגידים שכן כותבין וכן כתב מהרש"ו ואילו מהרלב"ח והרמ"ג העידו שאין כותבין כן אלא נוסח אחר והוא מחלוקת במציאות אלא ודאי כדאמרן כי נשתנה המנהג והנוסח ממה שהיו כותבין בתחילה וחזרו להיות מבארים דבריהם וכדברי הרב לב שלמה הנז'. ולפי האמור לענין ירושה זכה הבעל ויורשי האשה שניהם יחד יחלוקו וראיה ממ"ש לעיל משם מרן בתשובות א"הע דתקנת טוליטולה ותקנת דמשק אחד הן ואין ביניהם אלא השמות ולא יש ביניהם נפקותא לענין דינא בממון ומרן ז"ל אבי התעודה אילו היה רואה קצת חילוק ביניהם לא היה מניח לנו מקום לטעות והיה אומר תקנת טולי' ודמשק קרובות הן ועוד דהרב שבות יעקב בסי' ק"ט שנשאל כיוצא בנ"ד ולמד מתקנת טולי' בנ"ד וכתב דיש ללמוד סתום מן המפורש דתקנת טולי' שהובאה בטור סי' קי"ח מפורש כוונותיהם כן להדיא דלא הוי ב"ק עד שיחיה ל"י וא"כ יש ללמוד ג"כ לענין תקנת טו"ודמ דודאי היה. כוונתם על מה שנקרא בלשון ב"א ב"ק עי"ש הרי אפילו על הסתם למד מתקנת טולי' א"כ כ"ש בנ"ד שכתב מרן להדיא דשוים דמשק וטולי'. ועוד ראיה במ"ש לעיל משם הרלב"ח והבאים אחריו גם מדברי הרמ"ג שהעיד על מנהג דמשק ועוד מדמצינו להרב אדמת קדש שהביא דבריהם להלכה בלתי שום חולק ולא כתב שעכשיו ג"כ נשתנה המנהג בז"הז נראה דכ"ע יודו בזה הן עוד היום וכן תמצא להרב פרי הארץ בח"ב א"ה סי' ה' שגם הוא היה איש ירושלים ובקי במנהג והביא דברי מהרלב"ח משם מהר"א מונסון כדבר האמור לעיל וכ"ת הרי מהרי"ב ז"ל ספוקי מספקא ליה במנהג דמשק ואין מוציאין מיד הבעל שהוא מוחזק וא"כ יכול הבעל לומר שקי"ל כמהרי"ב נלע"ד דאין זו טענה חדא דכבר כתבנו דמוכרחים אנחנו לומר