ויוסף אברהם קכז

זש"ק וכו' הצעיר א' אשר ע"כ הרי מצינו למהרלב"ח והבאים אחריו שהעידו על מנהג דמשק דבעינן ל"י ואז יצא מכלל נפל וקודם לכן הוי נפל וחולקים. וכן ראיתי למהר"ם גאלנטי בסי' ק"ב בתוך דברי השאלה שהעיד על מנהג דמשק וז"ל ומנהג דמשק שכותבין בשטר הכתובה כשיניח זש"ק שהבעל יורשה כדין תורה דהיינו ל"י וכשאין לו זש"ק יחלוקו עי"ש הרי שהעיד על מנהג דמשק שאין יורש את אשתו אלא דוקא כשהניחה זש"ק דהיינו שחיה ל"י. אך באמת עדין הדבר קשה על מהרי"ב ז"ל שהוא מרא דארעא דישראל איך לא ידע בטיב מנהג דמשק שהיא קרובה אליו וספוקי מספקא ליה אכן לפק"ד אמינא ולא מסתפינא והוא כי בתחילה היו כותבין שאם תפטר האשה בלא ולד חי מיניה. ואחרי זה חזרו להיות משנים לשון זה בלשון אחר שכתבו הרלב"ח והרמ"ג שאם לא הניחה זש"ק דהיינו שנתקיים ל"י וכך תיקנו והנהיגו לכתוב כן מכאן ולהבא בכל הכתובות לשתי סיבות האחת משום כי קשה בעיניהם הדבר לכתוב כן בעת הכלה בחופתה לכתוב בהדיא שאם תפטר הכלה בלא ולד חי מיניה ולאו מסמנא מילתא ועוד כי אפשר שפעם אחת קרה להם מקרה אשר לא טהור כיוצא בנ"ד ובאו לדין כמו שבאו לפני מהרי"ב ופסק להם הדין כי הדבר בספק וזוכה הבעל שהוא מוחזק ויורש דאוריותא והיה הדבר קשה בעיני החכמים ובעיני העם שיזכה הבעל בכל הנדוניא ע"י ילד שחי יום אחד ואבי האשה שורו טבוח לעיניו ותם לריק כחו ולכן לשתי סיבות אלו עמדו ותקנו שמכאן ולהבא שיבארו בכתובה שאם לא הניחה זש"ק שנתקיים ל"י ובין כך נסתמו הדברים מעט ממה שהיו כותבין בתחילה שאם תפטר וכו' וביארו ג"כ הל"י וזה מוכרח לע"ד דאל"ה איך העיד מהרלב"ח על הנוסח הנז' היפך ממה שכותבין זה רבות בשנים אלא ודאי נראה כדאמרן כי נשתנה המנהג אחר מהרי"ב וכן ראיתי ג"כ להרב לב שלמה בסי' כ"ט שכתב כן וז"ל כיון שנכתב זש"ק צריך שיחיה ל"י והכרח לזה ממה שבא בשאלה למהרמ"ג וכתב ואע"פי שמהרי"ב הביא לשון התקנה של דמשק כמו שיתבאר לקמן מוכרח שנשתנה המנהג מזמן מהרי"ב וחזרו להיות מפרשים הדבר בכתובה בבירור שכותבין בדמשק זש"ק שנתקיים ל"י עי"ש הרי דכתב הרב להדיא דאין זה רחוק מהמציאות לומר שנשתנה המנהג ממה שהיו נוהגים בזמן מהרי"ב אלא דלפ"ז עדין יש לדקדק דאמאי לא כתב