ויוסף אברהם קכד

נפקא מ"מ מאחר שמצינו למהר"א מונסון ז"ל שהעיד משם מהרלב"ח שמנהג ירושלים הוא כמנהג דמשק דבעינן ל"י ואז יזכה הבעל בכל הא לא"ה חולקין א"כ אדרבה כדי להשוות הסברות ולא להרבות במחלוקת אין לנו לומר דמרן פליג על דברי הרלב"ח וגם מהר"ם גלאנטי בסי' ק"ב כתב ג"כ שמנהג דמשק דבעינן ל"י הא לא"ה חולקין דוחק הוא לומר דפליג על דברי רבו מרן ז"ל אלא יש לנו להשוות הסברות כל מאי דאפשר כדי דלא לאפושי בפלוגתא וכמו שכן מצאתי להרב מטה יוסף בח"א סי' יו"ד בדף ק"ב שכתב דפוסק שסובלין דבריו ב' פירושים ויש פוסק שבאו דבריו בפירוש שאינו יכול להוציא מן הספק ואפילו להחזיק במה שבידו אינו יכול לומר קי"ל כדי להחזיק מן הספק כיון שיש מאן דפליג עליה בהדיא ואדרבה טפי אית לן למימר דהאי פוסק נמי הכי ס"ל כאידך פוסק שלא להרבות במחלוקת ואף שיהיו צריכים לפרש דבריו על צד הדוחק יש לנו לדחוק את עצמינו ולפרש דבריו עי"ש. הרי שאפילו שאנו צריכים לדחוק משוים הסברות כ"ש בענין זה שאין אנו צריכים לשום דוחק אם נאמר כי מרן סבר לה מר כדברי הרלב"ח ואף שבנ"ד הרשב"א והנמשכים עמו פליגי בדבר נראה דהרשב"א לא פליג על תקנת טולי' שמעיקרא הכי נתקנה שדוקא אם יחיה ל"י וא"כ כיון שמצינו למהר"א מונסון שהביא משם מהרלב"ח דבעינן ל"י ואז יזכה הבעל וגם מהר"ם גאלנטי סבר כן ודאי אית לן למימר דמרן שכתב דתקנת טולי' ותקנת דמשק אחת היא ודאי דאמרינן דשוים ג"כ בענין הל"י דבפחות מל"י חולקין עם הבעל כעדות מהרלב"ח ומהרמ"ג ולא כדעת מהר"י בי רב דספוקי מספקא ליה ואף מהרי"ב עצמו אילו הוה שמיע ליה שכך הוא המנהג כעדות מהרלב"ח היה חוזר בו

איברא שראיתי למהר"ם אלשיך ז"ל בסי' ט"ו דספוקי מספקא ליה בדעת רבו מרן ז"ל אי תקנת דמשק כמו טולי' וזה ממ"ש מרן בב"י באשה שמחלה לבעלה חצי ההשבון ודקדק הרא"ש מדברי התקנה שאינה יכולה למחול וכתב מרן דאין ללמוד ממנה לתקנה אחרת שאינה כתובה באותו סגנון וכתב מהר"ם הנז' דשמא מנהג סגנון דמשק באופן אחר עי"ש כנראה מדבריו דתקנת דמשק אינה כתקנת טולי' וזה אינו ממ"ש מרן ז"ל בתשו' דתקנת דמשק ותקנת טולי' אחד הם ואין ביניהם אלא השמות ואפשר עוד