ויוסף אברהם קכב

כי רבו ספוקי מספקא ליה בתקנת דמשק והוא מפשט פשיטא ליה שהיא כתקנת טולי' ונראה דלזה כתב מהר"י בי רב המובא בהמבי"ט ח"א סי' פ"ט וז"ל דע שמנהג דמשק ומנהג טולי' אחד הוא ואין הפרש ביניהם ואם יש ביניהם הפרש הוא מעט עי"ש ואפ' דהיינו הך דל"י דספוקי מספקא ליה אם יקרא זה זש"ק וראיתי להרב פרי הארץ א"ה סי' ה' שהשוה דעת מרן לדעת מהר"י בי רב ולא ידעתי מנ"ל הא שהרי מרן בתשו' כתב להדיא שתקנת דמשק ותקנת טולי' אחת הן ואין הפרש ביניהם כ"א בשמות ואילו מהר"י בי רב כתב שיש מעט הפרש ביניהם ועוד שכתב להדיא שלענין ממון לא יש הפרש ביניהם ואם איתא שיש הפרש ביניהם לענין הל"י א"כ אמאי נהגו לכתוב כמנהג דמשק וישנו את מנהגם הקדום כיון שיש הפרש ביניהם לענין ממון. אכן נראה לע"ד כי הרב פרי הארץ לא נחית לדקדק בדבריו כיון דאינו ענין לנדון דידיה ועיקר ראייתו מהם שלא זכרו ענין המתנות אבל ודאי דיש חילוק בין דברי מהר"י בי רב ובין. דברי מרן ונראה דלזה כיון מהריק"ש בס' ערך לחם שהורה לנו דברי מרן שבתשו' ה' גביית כתובה וכתב ויש חולקין ולא כתב מי הם החולקים. אכ"ן דכיון על דברי מהרי"ב הנז' דכתב דיש הפרש ביניהם מעט וכ"כ ג"כ רבינו בצלאל בש"ות סי' י"א ומהריק"ש שם ציין על דברי מהרשד"ם שבסי' קל"ד ונראה דכוונתו להביא סייעתא מדבריו במה שכתב שם על מה שנהגו לכתוב בכתובות שיחזיר חצי הנדוניא כשלא הניחה זש"ק וכתב המנהג זה יצא לנו מתקנת טולי' אע"פי שאין אנו נוהגים לגמרי כמנהג טולי' בכל הדברים אמנם בענין ההשבון של חצי הנדוניא יצא לנו משם עי"ש. והנה הטור בסי' קו"ח הביא לנו תקנה זו של טולי' וכתב ואם לא הניחה זש"ק וכו' ונחשוב כאילו הוא נפטר בחייה לענין שיזכה היורש בירושתה בחצי משמע בפי' שהיורשים במקומה הם עומדים וכל הזכות שיש לה בכל יש להם בחצי ואחר שהיא אומרת כלי אני נוטלת כך הם עי"ש. הרי להדיא סייעתא כדברי מרן שמצינו בענין השבון חצי הנדוניא שהיא לקוחה מתקנת טולי' אנו נמשכין בכל דיני ההשבון כתקנת טולי' ולזה למד מהרשד"ם בענין שכלי אני נוטלת שגם היורשים שלה בשאר התקנות ג"כ יכולין לטעון כן ולא אמרינן דלא השוו אלא לענין שחולקין חצי הנדוניא אלא לכל מילי השוו מדותיהן לתקנת טולי' כדברי מרן וממילא בענין הל"י גם בתקנת דמשק