ויוסף אברהם קכ

ממה שכתוב בכתובותיהם והירושה כמנהג ק"ק דמשק וכתב לו מרן דהדבר ק' דהיאך נלמוד מהחלק על הכל שמפני שאנו נוהגים לכתוב בירושה כמנהגם ננהוג בשאר דינין של כתובה כמותם וכבר הוכחתי שאין הדבר כן וכ"ש שגם בירושה אין אנו כותבין כן להיותינו נמשכים אחר מנהגם אלא לפי שמנהג דמשק הוא כמנהג טוליטולה ואין ביניהם הפרש כ"א בשמות וכיון שהכל הוא מנהג אחד תלו הדבר בדמשק כיון דלא נפקא מינה לענין ממונא לא רצו להתוכח בשמות עי"ש. הרי שלך לפניך למרן ז"ל שכתב להדיא כי מנהג דמשק הוא מנהג טולי' ואין ביניהם. הפרש כ"א בשמות דוקא וכבר כתבנו לעיל משם ריב"ה כי תקנת טולי' אם יהיה הבן בן ל"י ובפחות מהני חולקים אלא דלפ"ז קשה לי הדבר למ"ש הוא עצמו משם תשו' הרשב"א שנשאל על ענין ההשבון כשלא חיה ל"י והשיב דבפחות מל"י הוי ספק נפל ואין להוציא מיד הבעל שהוא מוחזק אכן נראה דאין זו קושיא דלא נשאל הרשב"א על תקנת טולי' אלא על מקום שנהגו לכתוב בכתובה שנחלוק הכתובה ונחלוק הנדוניא ולא ידענו עיקר המנהג היאך נהגו בו ועל זה כתב דכיון דלא ידענו עיקר התקנה היאך נעשית והיא בספק אז אמרינן יד בעל התקנה על התחתונה ואין כח להוציא מיד הבעל שהוא מוחזק אבל ודאי בתקנת טולי' שעיקר התקנה נתקנה על אופן זה אם לא יחיה ל"י ואין ספק בתקנה ואז אם יפול הענין שלא חיה ל"י אז חולקים וממילא בתקנת דמשק ג"כ אם יפול ספק כדלעיל חולקין כיון שהוא כמו טולי' ומעתה לפ"ז ודאי לא פליגי הריב"ל ודעימיה על דברי מרן כי הם לא דברו בתקנת דמשק אלא בתנאי שמתנין זע"ז או שנהגו לכתוב כן אבל אה"נ בתקנת דמשק שהיא כתקנת טולי' מודו כ"ע שהוא צריך להיות לבן ל"י ובציר מהכי חולקין ונמצינו למדין כי תקנת טולי' ותקנת דמשק אחד היא וכן מצאתי לרבינו בצלאל בש"ות סי' י"א שכתב משם רבותיו דתקנת טולי' ודמשק אחד הן ואין ביניהם אלא קימעא ודוחק לומר דהקימעא שיש ביניהם הוא זה דלטולי' בעינן ל"י ואילו לדמשק לא בעינן ל"י. וגדולה מזו מצאתי למהר"א ששון סי' י"ט שכתב שאפילו בספק תקנה יד בעל התקנה על העליונה שכתב וז"ל ול"ן לחלק בזה חילוק נכון והוא דבההיא דהרשב"א מיירי בתנאי שמתנה הבעל עם אשתו ולא היתה שם תקנה וא"כ לפיכך הבעל הוא מוחזק לפי שהבעל הוא יורש דאורייתא