ויוסף אברהם קיט

דלא פטר הרפואה אלא דוקא אם כתב איזון אבל כתב ואפרנס לחוד חייב אף ברפואה: נאום הצעיר אברהם דיין ס"ט סימן יו"ד

שאלה ראובן נשא אשה ושהתה עמו שבע שנים ולא נתעברה ואחר שבע שנים נתעברה וילדה בן זכר שלם בשערו. ובצפרניו ומל אותו לשמונה ואחר המילה בט"ו יום מת הבן ההוא ותעמוד מלדת והמתין לה עוד שבע שנים אחרות ולא נתעברה ורצה הבעל לישא אשה אחרת עליה באומרו שהדין הוא להמתין לה עשרה שנים והוא המתין לה ארבעה עשר שנים כי הבן שילדה הוא נפל לפי שלא חיה ל"י והיא טוענת דכיון דהבן הוא בן ט' וחיה כ"ג יום ונגמרו שערו וצפרניו א"כ הרי הוא זש"ק וצריך להמתין לה עוד שלוש שנים אחרות ויחדיו למשפט נקרבו האיש והאשה לדעת שורת הדין להיכן נוטה ויבוא שכמ"ה

תשובה דבר זה כבר דברו בו מגדולי הפוסקים לענין השבון והם הרשב"א במיוחסות סי' יו"ד והביאו מרן בב"י א"ה סי' קי"ח והעלה דהדבר הוא בספק וכל מי שאומר שכל מי שלא חיה ל"י הוא נפל עליו להביא ראיה ונמשכו אחריו מהריב"ל ח"ג סי' קי"ד ומהר"י בירב סי' מ"ו והמבי"ט ח"ב נ"ה ומהרש"ך ח"ג סי' ע"א אכן עדין יש מקום לומר דכיון שלא חיה ל"י שהוא נפל והוא ממ"ש הטור סי' קי"ח בתקנת טוליטולה וז"ל כשתמות האשה תחת בעלה והניחה ממנו זש"ק בין שיהיה בן או בת וכוונתינו בזש"ק שיחיה אותו זרע בחיי האם ואחר פטירתה ל"י או יותר יחלוקו וכו'. וכתב הרב פרישה אינו ר"ל שיחיה אחר פטירתה ל"י דודאי אם חיה כ"ט יום קודם מיתת אמו ויום אחד אחר אמו יצא מכלל נפל ויש לו דין זש"ק אלא ר"ל דחי ל"י מיום הולדו וגם היה בחיים אחר מיתת אמו ע"כ נראה מדבריו דתקנת טוליטולה היתה שיהיה הזרע שהניחה בן ל"י ואז קרוי זש"ק והנה מרן ז"ל בתשו' ה' גביית כתובה סי' ג' כתב להדיא דמנהג דמשק כמנהג טולי' שכתב להקשות על דברי המבי"ט שרצה להשוות הספרדים עם המוסתערבים בדין א'