ויוסף אברהם קיד

ברפואתה אם חייב ראובן להביא לבת אשתו הנז' מאכלים הקלים הצריכים לחולה אם לאו ויבוא שכמ"ה

תשובה כתב הרשב"א והיא בתשו' המיוחסות סי' ק"ח ובח"ב סי' קי"ו והביאה מרן בב"י סי' קי"ד וז"ל וששאלתם אם יש בכלל המזונות מלבושין משמו של רבי' האיי אמרו שהמלבושין וצרכי נישואין בכלל המזונות וריב"ם כתב שאין בכלל המזונות אלא מאכל ומשתה אבל מלבושין ונדוניא פרנסה מיקרו ומסתברא שהמלבושין ג"כ בכלל מזונות כמו ששנינו את תהא יתב' בביתי ומתזנא מנכסי ואלמנה ודאי יש לה מלבושין מתנאי זה אבל כשבאים חכמים לחלק בין דין המאכל והמשקה לדין הפרנסה קורין לאלו מזונות ולאלו פרנסה ואלא מיהו במי שבא לחייב עצמו מדעתו שלא בתנאי ב"ד אין דנין ומוציאין לבעל השטר המלבושים מחמת מזונות סתם עד שיפרש אזון ואפרנס דיד בעל השטר על התחתונה וכיון שלעתים אינם כוללין אותם בכלל המזונות ועוד שאינם בכלל המזונות בלשון ב"א לפיכך מי שבא להוציא עליו הראיה וזהו שנהגו עכשיו לכתוב בכתובות אזון ואפרנס עכ"ל. וראיתי להרב מגילת ספר לאוין פ"א דף ל"ו ע"ג שדקדק מדברי הירוש' היפך דברי הרשב"א דאיתא שם בר"פ הנושא וז"ל תמן תנינן בנן נוקבן וכו' ותני עלה ומתכסן בכסותי וכתב הר' הנז' וז"ל ולכאורה קשה דאין מובן דמאי שיאטיה לאתויי ההיא הכא אכן נ"ל ביאורו דהכוונה הוא דכי היכי דסתם התנאי ומתזנא ואפ"ה תני עלה ומתכסן בכסותי דהכסות בכלל מזונות ה"נ שפסקה עמו שיזון את בתה הכסות בכלל המזונות וחייב נמי לכסותה וכדומה שכך הבין הרא"ש ביאורו ולכך כתב עליו ומה שהביא הירוש' ראיה ממתני' דבנן נוקבן לא דמי דמתני' כחוב קא אכלה ובגמ' דידן לעיל מפ' טעמא בפ' אע"פי עי"ש. אך מה שרמז לפ' אע"פי לא הבנתי ולא מצאתי שום רמז עכ"ל. והנה מ"ש הירוש' שאמרו ומתכסן בכסותי ומזה הבין הרב דכוונת הירוש' ללמדנו דין מחודש דאף שכתב ומתזנן בכסותי אפ"ה מתכסן בכסותו שהמזונות בכללם הכסות. אחר המחילה אינו כן דהגירסא שם בירוש' ומתכסן בכסותי ור"ל כשהיו כותבין תנאי בנן נוקבן וכו' היו כותבין ומתזנן מנכסי ומתכסן בכסותי וכן גריס הרב שדה יהושע והרב פני משה בחי' על הירוש' ואף שהרא"ש ז"ל גריס ומתכסן