ויוסף אברהם קיג

ב"ח אפילו שאין החתן שם אבל האבל יושב במקומו ולכן דוקא אם הוא יושב לפניהם מברכין ב"א דוקא כשהוא לפניו ולכן אם מברכין ב"א ואין האבל שם מה יש להם שייכות בברכה זו ולכן מ"ש מהרא"א וז"ל ולענין ברכת אבלים בודאי שמברכין אם חלקו בשני המקומות ע"כ אין האמת כן והנה הש"ח כתב על דבריו דמעיקרא אינם יכולין ליחלק גבי אבל ואפילו אם בדיעבד נחלקו מה נחמה שייך גביה כיון שאין האבל שם ע"כ ומדבריו אלו נראה שאם האבל יושב שם אפילו שאינו אוכל עמהם שייך נחמה גביה וזה סותר דבריו הראשונים שכתב לעיל ואפילו אם לא היה חולה אם לא אכל עמהם אין מברכין ויתכן לומר דכאן לדברי מהרא"א קאמר ליה דכיון דאין שם האבל מה נחמה שייך גביה

הכלל העולה דנראה לע"ד דאם היה האבל חולה ואפי' שנודע לו שמת לו מת עכ"ז ברכה זו של אבלים היא נחמה וכבר כתב מרן שמשתיקין את המנחמין מפניו כדי שלא יזכור ותגדל דאגתו ויחלה וימות אכן אם אינו חולה אם הוא יושב ביניהם אע"פי שאינו אוכל מברכין ברכת אבלים לפניו אכן אם הוא יושב בבית אחר אע"פי שהם בחצר אחת אין מברכין דמה נחמה שייך גביה כיון שאינו יושב עמהם ולענין אם הוא חולה לא נתנו שיעור לחולה אם הוא דוקא שכבד עליו החולי או אפילו מיחוש בעלמא ונראה דהכל שוה דאם לא נודע לו אין מודיעין אותו ואם נודע לו ג"כ לדעת הרב"ח בדעת מרן שאין בוכין ומספידין לפניו אפילו נודע ומשתיקין את המנחמין מפניו ולכן נראה לי דלענין ברכת האבלים והאבלים יושבין לפניהם אפילו שאין אוכלים עמהם מברכין שם אכן אם אין יושבין לפניהם אפילו שהם אוכלים בבית האבל אין מברכין שם וכ"ש אם האבלים הם נשים שאין לברך כלל: נאום האד"ן ס"ט סימן ט'

שאלה ראובן נשא אשה אלמנה שהיה לה בת אחת מבעלה הראשון וכשנשאת לראובן חייבה אותו לזון ולפרנס את בתה הנז' ועתה הבת חלתה וצריכה רופא לרפאותה ועתה לשאו'ל הגיעו אם חייב ראובן הנז' להביא לה רופא ואת"ל שאין חייב