ויוסף אברהם קיב

שאינו אוכל עמהם כל שהוא יושב לפניהם מברכין ב"א שהביא ראיה לזה מדברי הירוש' בפ"א דמ"ק ודברי הרב שדה יהושע שם שכתבו אומרים ברכת האבלים עם האבל וכו' והבין מהרא"א הנז' כיון שהאבל הוא בבית האבל אע"פי שאינו אוכל עמהם מברכין ב"א וכתב עליו הש"ח הנז' דאדרבה מדקאמר עם האבל ולא אמר בפניו משמע עמו ממש שיאכל עמהם ע"כ. ולפקד"ן דאדרבה מוכרח לומר עם האבל דאם היה אומר בפני האבל היה משמש בפניו של האבל מברכין אבל הוא עצמו האבל אינו מברך וכמו שנראה מפשט הש"ס לכאורה ואין האמת כן שגם האבל מברך עמהם כמו שהם מברכין ולכן אמרו מברכין ברכת האבלים עם האבל כי הוה ס"ד לומר דכיון דנוסח כל הברכה היא תפלה שמתפללים אחרים על האבל היה עולה על הדעת שהאבל עצמו לא יברך ברכה זו לכן דקדקו לומר מברכין עם האבל וכמו שהם מברכין גם הוא מברך

וכתב עוד מהרא"א הנז' ופי' על דברי הרא"ש שכתב נוסח א הברכה הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל האבל הזה וכתב שי"ל שנוסח הרא"ש הוא מעל האבל הזה בנקודת צר"י תחת האל"ף ע"כ. ולעד"ן דאין האמת כן אלא האבל הא' בנקודת קמ"ץ שהרי רוב דבריו נמשך אחר דברי התוספות שהם רבותיו וכבר כתבנו לעיל משם התוס' כי נוסחתם בברכה היא מעלינו ומעל האבל שבתוכינו ואם היא אבל בצי"רי לא יאמר בה האבל הזה שבתוכנו וא"כ ודאי גם הרא"ש שהסיר מלת שבתוכנו ודאי שכוונתו על האבל הזה שהוא בנקודת קמ"ץ עוד כתב והביא ראיה ממה שפסקו הפוסקים ומרן בא"ה סי' ס"ב גבי חתן שמברכין ברכת חתנים אפילו אין החתן אוכל עמהם ואוכלים בבתים שאינם פתוחים למקום שהחתן אוכל שם כמו כן נימא באבלות שאין צריך שיהיה האבל עמהם ע"כ. וקשה לי על דבריו דא"כ דבאת לדמותו לההיא דחתן א"כ נימא דכמו דגבי חתן שאפילו שהם יושבים בשאר בתים ואין החתן עמהם ועכ"ז מברכין ב"ח א"כ נימא ג"כ דאפילו שאין האבל יושב עמהם באותה סעודה אלא בבית אחר ג"כ יברכו ב"א ואין האמת כן דלא נמצא זה בשום ספר. אכן נראה לומר דלא דמי החתן לאבל דבשלמא גבי חתן דרך העולם שבבית החתן מתחלקין לכמה חבורות בכמה בתים והחתן ושושביניו מחזרין מחבורה לחבורה ומבית לבית כדי שיראו שמא יחסר להם דבר ולכן מברכין