ויוסף אברהם קיא

בראש והסיבה היא לאכילה כמ"ש הסיבו אחד מברך לכולם הרואה יראה שאין זה ראיה כלל ואין לה שום הכרח ועוד דלפי דבריו הסיבת האבל בראש דוקא לאכילה ולא בשאר זמנים ואין זה אמת כי לא נמצא. שום פוסק שפי' כן ועוד קשה כי הוא סתיר דידיה אדידיה תוך כדי דיבור שהרי בתחילה הביא דברי הירוש' ומ"ש הרב שדה יהושע שכתב מה הכא מנחמין ואומרים ברכת אבלים עמו ומזכירין אע"פי וכו' עי"ש. נראה דוקא אע"פי שאין שם המת מברכין ומנחמין אבל צריך שיהיה שם האבל ולהכי דייק לומר ומברכין ב"א עם האבל ולא בפני האבל אלא עמו ממש וכ"כ הרמב"ן והביאו ריא"ז בפ"ד דמגילה מברך האבל לעצמו וכו' ואם ברכו אחרים לפניו כך הם מברכין עכ"ל. והרואה יראה כי דבריו סתראי נינהו כי בתחילה דייק ממה שאמר עמו ולא אמר בפניו ואח"ז אמר מדקאמר לפניו משמע דאינו אלא בפני האבל שאוכלים יחד וזה היפך דבריו הראשונים

והנה קצת מחכמי אר"ץ רצו לדקדק דמדקאמר בש"ס ובדברי מרן והפוסקים בית האבל מברכין ולא אמרו האבלים מברכין נראה מזה דכל שהם יושבים בבית האבל אומרים ברכה זו. ולפקד"ן דמאי דנקטו בית האבל לומר דלאו דוקא האבלים הם שמברכין אלא כל הנמצאים שם בביתו ואוכלים מסעודתו חייבים לברך ולכן נקט בית האבל ועוד דאפשר דאשגרת לישנא דקרא נקטו דכתיב טוב לכת אל בית אבל והרב ש"ח הנז' שם הביא ראיה לנדון דידיה שהיה חולה ממ"ש הבא"הט דהחולה אין צריך לחזור ולנהוג אבלות אחר שיבריא אם ידע שמת לו מת כיון שנוהג קצת אבלות עי"ש. וכתב ותיפוק לי שכבר קיבל תנחומין כל שבעה שברכו ברכת אבלים לפניו כל שבעה ע"כ. וקשה וכי כל אדם עושה דבר זה שאוכלים בני אדם בסעודתו ומה גם כי איש זה הוא חולה ואין דרך לקרוא ב"א על סעודתו והרי רובא דרובא אפילו הבריאים לא ימצאו ב"א על סעודתו ועוד קשה דהיכן מצא דאם ברכו לפניו כל שבעה שהוא יפטר מדיני אבלות כי לא יפטר אלא דוקא אם נהג קצת דיני אבלות אבל בברכת אבלים לבד לא יפטר

והרב מהר"א אלזרקי פליג על דברי הרב שם חדש הנז' ועלתה הסכמתו בנדון דידהו גבי חולה שלא היה אוכל עמהם לברך ברכת אבלים ומתוך דבריו וראיותיו ניכר דס"ל דגם גבי בריא