ויוסף אברהם קז

והנה לענין הספק השני שכתבתי לעיל בענין אם מותר ליגע באשתו ע"י בגד דבר פשוט הוא שאסור דאפילו להושיט דבר מידו לידה אסור וכ"ש נגיעה וכן ראיתי להרשב"ץ ח"ג סי' ח"ן שכתב ליגע בבגדיה בעודה לבושה יש להתרחק אכן מדכתב יש להתרחק ולא כתב אסור ליגע משמע דמצד הרחקה בעלמא נגעו בה ונראה דעל זה סמכו פה ארם צובא יע"א כשהכלה היא נידה שמנחת סודר על ידיה שלא יגע בבשרה בנתינת הקידושין וגם על סמך זה נהגו עוד לעמוד שניהם יחד זה בצד זה לפי שהיא בבגדה והוא בבגדו וגם פורסין על ראשן טלית ופה אר"ץ נוהגים לעמוד החתן והכלה זה בצד זה אכן בארץ הקדושה תובב"א ובדמשק יע"א ראיתי נוהגים שהחתן והכלה פניהם איש אל אחיו ולא סמוכים זה לזה ואפשר דנהגו כן לעשות הרחקה יותר שמא תהיה הכלה נידה

ונראה עוד לומר דמנהג זה שנותן סודר על ידיה הוקבע ע"פי דברי הירושלמי שכתבנו לעיל וקאמר שם ואין הדבר כעור ותירץ מניח מפה. והדר הקשה ואינו חוצץ והרי ילפינן דבעינן תחת ידה ממש ותירץ מביא כהן זקן ואפילו תימא ילד אין יצ"הר מצוי לשעה והנה מדאמרו מניח מפה נראה דעל ידי הפסק מפה אין איסור בדבר ולא דחו זה אלא משום שחוצץ אבל משום שלא יגע בבשרה ויהנה מהאיסור וע"י הפסק מפה מותר וזה סיוע לדברי הרשב"ץ שכתב שע"י בגד יש להתרחק כנראה שאין איסור בדבר ועל זה סמכו לקדש אשה נידה ע"י הפסק בגד כדברי הירוש' הנז' וכ"ת דהירוש' מיירי באשת איש דעלמא אבל לא לגבי אשתו אם היא נידה אין זה קושיא דכבר כתבנו לעיל משם מרן ז"ל דכל שנוגע בבשרה ממש אין חילוק בין אשתו לאשת איש דעלמא שניהם שוים באיסור אלא דלהרמב"ם איסור זה מן התורה ולהרמב"ן דרבנן ועוד דסמכו במנהג זה של הפסק מפה מדברי הירוש' שסיימו ואפילו תימא ילד אין יצ"הר מצוי לשעה וס"ל דפי' אין יצ"הר מצוי לשעה היינו לפי שהוא נגד רבים וכל שהוא נגד רבים אין יצר מצוי שם וא"כ גבי קידושין שנעשים בפני רבים אין יצר מצוי שם ועוד כיון שהוא זמן מועט לא חיישינן לכלום וכמ"ש אין יצ"הר מצוי לשעה ור"ל זמן מועט וכן כתב מור"ם בא"הע סי' כ"ג גבי מכנסים שאסור וכתב ומה שנהגו היתר במרחץ אפשר לומר דבשעה מועטת אין איסור וא"כ גם גבי קידושין הואיל והוא זמן מועט מותר ונרא' דלזה