ויוסף אברהם קג

הדפק דודאי אף לדעת הרמב"ן דס"ל דחיבוק ונישוק מדרבנן מ"מ אשתו נידה ואשת איש בעלמא שוים שניהם יחד באיסור ולמה נשאל גבי אשתו דוקא אכן נראה פשוט דגבי אשתו מישוש הדפק כמו חיבוק ונישוק דעלמא ולכן דוקא גבי אשתו אסור אבל בשאר רופאים מותר לפי דהיצר מתחיל אז לפתותו ואין יצ"הר לשעה משא"כ גבי אשתו. ולעד"ן לומר דמה שלא נשאל הרשב"א על איניש דעלמא אם מותר למשש הדפק משום דס"ל דזה פשוט דמ"ש בירוש' דאין יצ"הר מצוי לשעה היינו משום דהכהן עושה זה הענין לפני רבים וכמ"ש וכל הרוצה לראות יבוא ויראה ובכה"ג דרבים מצויים שם אין יצ"הר מצוי שם וכדכתב מהרי"ע לחד פירושא וא"כ גבי רופאים דמסתמא יש שם בני הבית מותר למשש הדפק שלה כיון שהוא יושב בין אנשי בית שצריכים לסדר לו סדר חליו כנהוג ואע"פי שמצינו לכמה עניינים דהחמירו גבי איש דעלמא והקילו גבי אשתו כמו הסתכלות שגבי אשתו התירו לו להסתכל בה אע"פי שנהנה בראייתה ולגבי אחרים אסורים להסתכל בה מ"מ נראה שזה דוקא משום דלא אפשר שלא להסתכל בה והראיה שמצינו גבי נידה שהחמירו בה בכמה עניינים כמ"ש מרן בסי' קצ"ה ולגבי אשה דעלמא לא החמירו כולי האי כ"א מדרך צניעות ובודאי הטעם הוא שגבי אשתו כיון שהוא גייס בה ומכרת ברמיזותיו חיישינן שלא יבואו לידי הרגל דבר וגבי מישוש חיישינן שלא יהנה במישושו מן הערוה ודוגמא לזה מצינו גבי מגרש את אשתו שאינה יכולה לדור עמו בשכונתו לפי שהיא מכרת ברמיזותיו וכמ"ש מרן בסי' קי"ט וגבי איש דעלמא מותר לדור עמו לפי שאינו מכיר בה מקודם

אלא שיש לי לתמוה על דברי מרן במ"ש שהרמב"ן אזיל לשיטתיה דס"ל דנגיעה בערוה אין איסורא אלא מדרבנן והרי הוא עצמו כתב בהקדמתו לטור א"ח שתשובות אלו הם מיוחסות להרמב"ן אבל באמת הם להרשב"א וכן כתבו כל הפוסקים וא"כ איך כתב שהרמב"ן אזיל לשיטתיה עוד נראה לתרץ למה שהקשה הש"ך ומהרי"ע על מרן והוא דודאי לדעת הרמב"ם אין איסור כ"א דוקא דרך ביאה אלא דס"ל למרן דבשלמא לדעת הרמב"ן דס"ל שהיא מדרבנן ס"ל במישוש הדפק במקום שיש פיקוח נפש לא גזרו רבנן משום הרגל עבירה אבל לדעת הרמב"ם דס"ל שהיא מן התורה אף דאין איסור כ"א חיבוק ונישוק מ"מ במישוש