ויוסף אברהם קא

ז"ל והרב יד אהרן איך לא הביאו דברי הרב החבי"ב וכל יום שמעתתיה בפומיה גם הרב המחבר באר היטב הביא דברי הרב החבי"ב בלתי שום חולק והוסיף עוד מדיליה ואנו לא נוהגים כן אלא שהחתן בעצמו נותן הטבעת באצבעה דקודם שקידשה בטבעת לא הויא אשתו ומיד כשקדשה בטבעת מתרחקת הכלה מהחתן אם היא נידה עי"ש. ואנכי הרואה דדברי הבא"הט נכונים בטעמם שהרי כתב מרן בסי' כ"ז בכסף כיצד נותן לה בפני שנים פרוטה ואומר לה הרי את מקודשת לי משמע מזה דבתחילה נתן לה הטבעת ואח"ך אומר לה וכל זמן שלא אמר לה לא הויא אשתו וא"כ אף אם היא נידה ונגע בבשרה ממש והלבישה הטבעת כל עוד שלא אמר לה הרי את מקודשת לי לא הויא אשתו ואף שנגע בבשרה לא איכפת לן כל זמן שלא נגמרו הקידושין אלא דלפי זה ק' על היש אומרים שהביא הרב המגיד שנתן טעם שמא יגע בבשרה ויקשה דמאחר שעדין לא אמר לה הרי את מקודשת לי א"כ עדין לאו אשתו היא. שו"ר להרב החבי"ב בסי' כ"ז שכתב וז"ל לא יתן הקידושין ואח"ך יאמר הרי את מקודשת לי דהוי מקדש במלוה אלא יאמר תחילה ואח"ך יתן הקידושין וא"כ שפיר חיישינן שמא יגע בבשרה לפי שבתחילה אומר הרי את מקודשת ואח"כ נותן א"כ חיישינן שמא לאחר שאמר לה והניח הקידושין בידה לא יסיר ידו מידה במהרה ונוגע בבשרה ממש ונראה דמשו"ה לא כתב מהרי"ל והרב החבי"ב טעם זה שכתב הבא"הט משום דכיון דקי"ל דצריך לומר תחילה ואח"ך יתן לה הקידושין א"כ חיישינן בגמר הקידושין שכבר נעשית אשתו יגע בבשרה ממש ומשו"ה כתבו יזהר מעיקרא בנתינתו שלא יגע בה ויניחו שיפול מעצמו אלא שלפי זה לא ידעתי למה הטור ומרן כתבו לישנא זה בכסף כיצד נותן לה פרוטה בפני שנים ואומר לה הרי את וכו' והו"ל לדקדק בדבריהם לומר בכסף כיצד אומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי בפרוטה ונותן הכסף בידה כיון שיש מקום לטעות בדבריהם שכך הוא הסדר ועוד קשה לי על הטעם שכתב שאם נותן הכסף ואח"ך אומר הוי כמקדש במלוה דאיך הוא מקדש במלוה והרי הוא אומר לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו והרי היא בידה לפניו

והנה עמ"ש מור"ם ועכשיו אין מדקדקין כתב הרב בית הילל בסי' מ"ד דהיה לו למור"ם להביא זה בסי' מ"ד והו"ל