ויוסף אברהם י

חטים בערי'מות מעייל פילא בקופא דמחטא. הלא ימצאו יחלקו שלל צבע רקמתים בוץ וארגמן סדינא בקייטא. טעו בעשרם ובנו עליות מרווחים משכנות מבטחים אתר די שמיה קוש'טא. יצאו בפעלם מבקר לערב יוכתו שעוסקין בחיי שעה להחיות להם לפליטה. יצבור ולא ידע כי כלת'ו היא ישוב עמלו בראשו ולא יועיל הון ביום עברה ועמדו זרים בסל'ע המחלו'קות חלקת בית אב

בן צדיק דגמ'יר וסביר זהבים מעביר אין כסף נחשב מקנה וקנין. עושה כדי חייו באוכל להשיב נפש פורתא מסעד סעיד כדי לעשות כלכ'ול מכלכל דבריו במשפט במדה ובמשקל דבר שבמנין מתעסק בקדשים לכל דבר שבקדושה עושה גדולות מצות חבילות כחדא נפקין וכחדא שריין. דאזיל מוטב כל מעבדוהי קשוט ואורחתיה דברים על בוריין. הא במילי דשמיא דידע לרצויי למאריה הולך בתום רב פעלים רוב בנין ורוב מנין. מילין לצד עלאה ימלל בונה עולמות בני'ות ברמ'ה באמ'ת הבנ'ין. ופעולתו לפניו לעולם שכולו טוב בית אל ימצאנו בעלמא דאתכסייא הני דמכסיין ליה גליין. ונפשו לו חיה לאור באור החיים כי הייתי לישראל לאב

בן חכם הולך את חכמים הא למגמר הא לאגמורי הלכות גדולות חמורות וקלות לשון מדברת. משכים ומעריב לבתי כנסיות ולבתי מדרשות נכנס ראשון ויוצא אחרון משל לשפופרת. יושב אהלים בד"א של הלכה משנה ערוכה קורא ופושט כאגרת. למדין ומשיבין ת"ח מנצחים זה את זה וממילא רווחא שמעתתא ויורו המו'רים בין דין לדין בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו זו אסורה וזו מותרת. אחד חכם נכספה וגם כלתה נפשו לחבר את האהל בחיבורין שנו כאן עשות ספרים מקצה בחוב'רת. ושמעתתיה ליבדרן בקצוי ארץ יפוצו מעיינותיו חוצה תורה מחזרת. בן חכם ישמח אב

בן הייתי לאבי אב בחכמה מתיר איסו'רים כי פגע באיסור ערוה קס'תו דרך ויכוננה כדי להתיר אשה על בעלה. ואשה שהלך בעלה לאי אפנויי מופנה היינו עזובה סורה וגולה. עדים דמפקי לקלא. מוציא אסירים בכושרות מושיב יחידים ביתה יש מי