וילקט יוסף סב

מותרת באדם היא סיבה גורמת שלא יהיה חנון ורחום וצדיק כהקב"ה משום שהגאוה מחייב בביטול אלה הדברים האדם הגאה אינו מחייבו הגאוה שישפיל עצמו לשוות עצמו לדבר על לב נדכאים ולחונן להם שאם יעשה כן נמצא שאינו גאה באופן שאין מציאות באדם שיוכל להמצא בי מדת הגאוה ושאר המידות חנון וכו' משום דהם תרין דסתרן אהדדי משא"כ בהקב"ה (מדרש האיתמרי ד' כ"ד ע"ב)

יג גלגול כמו שיש בגוף ימי נערות ימי בחרות ימי זקנה כך אצל הנשמה פעמים ושלש יפעל אל עם גבר שמתגלגל ג"פ פעם א' נקרא ימי נערות פעם ב' ימי בחרות: שבוחר בטוב ומואס ברע פעם ג' נקרא ימי זקנה ע"ד זקן זה שקנה חכמה והיינו ימי חכמה (בית אהרן ד' ל' ע"ב)

יד גהינם יש ליתן הודאות להבי"ת שברא גהינם יותר ממה שברא ג"ע והענין הוא כי האיש החפץ לעשות חשד עם הבריות ויבא לפניו שני אנשים האחד איש שלם בגופו ובעל צורה מתוקן ומקובל לכל רואיו ויעשה עמו חסד להכניסו בהיכלו להתענג בתענוגים נפלאים והשני בא לפניו מנוגע ומדוכא בפצעים וחבורות מראשו ועד רגלו ונמאס בעיני כל איש ולא יבא לבית כי כאשפה מעונתו והוא נימוק והולך והאיש הבעל חסד ירחם עליו ויבנה לו חדר ויבקש רופאים גדולים לרפאותו בכל מיני תחבושת מרים עד כי ירפאהו כל פצעיו וישוב לאיתנו להיות נאה בעיני הבריות הלא יעלה על לב שזה החסד שעושה עם השני הוא יותר מן הראשון הב"ית ברא עולמו כדי לגלות מדותיו