וילקט יוסף שמד

רשע שהוא השקר אבל וה' לא יעזבנו בידו (ש' שמואל)

מב שקר עד שלא נולד יעקב היה התגברות השקר בעולם ע"י חיבור השי"ן בק"ר ואחר שהוליד יצחק את יעקב נשלמו ג' אבות אברהם יצחק ויעקב המרומזים בג' ראשים של השי"ן ועי"ז נתחזקה השי"ן לעלות מאותיות ק"ר ועי"ז נתמעט השקר ונתגבר האמת (סידורו של שבת)

מג שמחה ע"י שמחת המצות נשלם הקדושה ומעלה החיות והקדושה שבקליפות בבחי' י"א סממני הקטרת כי הקליפה הם בחי' המותרות והם בחי' עצבות כמ"ש בכל עצב יהיה מותר והם תוקפא דדינא בבחי' ויתעצב אל לבו ועיקר השמחה היא בלב כמ"ש נתת שמחה בלבי וגלות השכינה שהיא בחי' לב שהוא שמחתן של ישראל ועיקר גלותה כשהעצבות שהם הקליפות גוברים עליה בבחי' ויתעצב אל לבו וזה הוא הטעם כשיצאו ישראל מהגלות כתיב כי בשמחה תצאו ובשביל זה שע"י הקטרת מעלין הקליפות חיותם כתיב בו קטרת ישמח לב נמצא כשעושה המצוה בשמחה אזי מעלה השכינה שהיא המצוה שהוא שמחת הלב מבין הקליפות (ליקוטי מוהר"ן)

מד שמות כשקורא לחבירו ששמו אברהם יחשוב שקורא למדת החסד של הקב"ה או כשקורא יצחק יחשוב שקורא למדת הפחד או כשקורא ישראל ירמוז למדת הת"ת של הקב"ה וגם צריך לדבר עם חבירו בד"ת כ"כ בד"ור כאילו מדבר עם הקב"ה ועם שמותיו שהרי ישראל הם מן ויפח באפיו נשמת חיים וארז"ל כל הנופח מעצמותו הוא נופח (אור הגנוז):