וילקט יוסף לד

ע"ש מ"ב שהוא ג"כ מ"הד ומפני שבריאת האדם נעשה ע"י ז' שמות דהיינו ג"פ ע"ב של חסד וג' אלהים שהוא רי"ו ג"כ ע"ב של מד"הד ובזה נעשה שני אזנים ושני עינים ושני נחירי אף ופה היינו ע"י ג' ע"ב דחסד אזן ועין ונחי' ימין וע"י ג' ע"ב דאלהים נעשה אזן ועין ונחיר שמאלי וע"י שם מ"ב נעשה פה ולכן כתיב ודברת בם שהוא שם מ"ב כי התורה ניתנה בגבורה ובאמצע השני נחירים שהם בסוד יודין ניתן האף שהוא החוטם ונתן הקב"ה החוטם בתוך אלו שני יודין להכריע שהוא בריח התיכון שאי אפשר שיהיה כולו דין או כולו רחמים רק ממוצע (שם שמואל). עפי"ז אפשר שיובן פסוק אף ידי יסדה ארץ דהיינו אף שהוא החוטם שניתנה בב' יודין זהו אומרו ידי זהו סיבה יסדה ארץ שנתקיים האדם כמ"ש הר"ב

נג אדם נקרא איש שצריך לתת לב שאף חלקם חלק גופני הכל הם נאצלים ונפרשים מדברים עליונים והכל ניתן להם מאת המקום ב"ה מאש הגדולה אש של מעלה ולכן נקרא איש אותיות אשי ע"ש שהוא משים לב שהכל נאצל מאש וגם כי היו"ד מורה על המחשבה ע"ד שכתבו באז ישיר משה שהוא שנתן בלבו לומר שירה והאיש הנותן על לבו ומחשבתו שכל מה שהוא עושה הכל ניתן מאש של מעלה הרי אש ויו"ד ונעשה איש. (סידורו של שבת)

נד אמת ידוע כי סביב רשעים יתהלכון כי הס"א מסבבת הקדושה כי את זה לעומת זה עשה ובפרט מי שכבר נמשך אחר עבירות ח"ו ונמשך אחר הס"א ושם מקומו