וילקט יוסף שכד

שעיר עזים שרצונם הוא שיתגלגל ענין שעיר יו"הכ ואחר שטבלו את הכתנת בדם וישלחו לרמוז לשון הזהרורית הקושרים בראש שעיר המשתלח שהיתה מתלבנת לרמוז על כפרתם כדכתיב אם יהיו חטאכם כשנים כשלג ילבינו לזה אחר שהטבילוה בדם והיתה אדומה אח"ך קרעוה לרמוז על מחיקת האדום ואיבודו מן העולם דלשון השני שהיו קושרים בשעיר היה כנגד לשון הפסים שהיה בכתנת יוסף וכיון שרמזו זה לראובן הבין כוונתם ושעדין יוסף חי ונחה דעתו בזה וענין קריעת הכתנת הוא שהשבטים רמזו לראובן ענין שעיר יו"הכ ואפשר שיקשה לראובן מאן דכר שמיה יו"הכ בעולם כדי שיהיה שעירים לכפרה שהרי בעשיית העגל כולם חייבים כליה וקיום השבועה הקב"ה מקיימה במשה שלא חטא וא"כ אין יו"הכ בעולם. לכן קרעו הכתנת שהקורע דבר בחמתו כאילו עוע"ז ורצו לרמוז לו שע"י שמרע"ה יעשה כדבר הזה לקרוע ולשבר בחמתו משם ימשך יו"הכ לפי שאין הקב"ה יכול לקיים שבועת האבות במשה כי גם הוא חטא בחטא כישראל ובזה הוצרך למחול לישראל על ידי יו"הכ עם השעירים מנחת אליהו דט"ו וט"ז)

ז שילוח הקן שכרו הוא שזוכה לבנים וממון ושם שכיון שמצוה זו היא בדרך והדרך ממעט הבנים והממון והשם לכן כנגד הבנים אמר ואת הבנים תקח לך שתזכה לבנים כדחז"ל וכנגד הממון אמר למען יטב לך לרמוז על הממון כדפרש"י ז"ל גבי אברהם למען יטב לי ליתנו לי מתנות וכנגד השם והארכת ימים לפי שהאריכות ימים והזקנה גורמת השם. באופן שזאת