וילקט יוסף קפו

נב מצוה כל המצות שהאדם עושה בלא ממון היינו שאינו רוצה להפסיד ממון בשביל המצוה זה הבחי' נק' צדק אבל כשחביב כל כך המצוה עד שאין מרגיש בהפסד ממון זאת הבחי' נקרא אמונה כי עיקר אמונה הוא בממון כשמשבר תאות הממון (ליקוטי מוהר"ן)

נג מצוה האדם ההולך לעשות מצוה הרגש ההליכה ותנועת איבריו והנענוע שמנענע גופו למעשה המצוה והבל היוצא מפיו כל זה בוקע באויר העולם להפריד הקליפות שבאויר כמשארז"ל שהאויר מלא כולו מזיקין ומטהר ומזכך האויר ונשאר פנוי בלי דבר מעכב שום תפלה העולה היא מלמטה ולשפע היורד מלמעלה וע"י כך נמצא העולם מלא כל טוב מרבוי השפע הבא מלמעלה כי רב הוא יען אין דבר באויר מעכבת מלירד וכ"ש וק"ו כשהמצוה נעשית ברבים ע"ד בבית אלהים נהלך ברגש שאז יהיה הרגש בפומבי שפועל בכפלי כפלים לפעולה הנז"ל לפי שמתרבה התנועה וההבל היוצא מפיהם ומטהר האויר ביתר שאת (אגדת אליהו)

נד מצוה מצות עשה הן מצד חסד ומצות לא תעשה הן מצד הדין ולכן עשה דוחה לא תעשה יען שצריך שלעולם יתגברו החסדים. (שם)

נה מצוה דע שכל מצוה ומצוה נעשה ממנה נר אחד וכשנסתלק האדם אם היא נשמה גדולה שהיא יקרה מאד בעיני הש"ית אזי נותנין לו נר להיות מחפש בגנזיא דמלכא שיחפש ויקח לו מה שירצה בגנזי המלך ית"ש וזהו תכלית כל תענוגי